על פי התלמוד, השבת היא מעין עולם הבא, ומשמעות דברים אלה היא שהשבת היא כנצח וכעולם הבא.

הרעיון, שבמהלך שביעית מחיינו אנו מתנסים בחיי גן - העדן, נתפש על ידי העולם הנוכרי כשערורייה ועל ידי העולם היהודי כהתגלות.

א.י. השל, השבת, הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד, תרגום א.אבן-חן, עמ' 84

According to the Talmud, the Sabbath is me'en 'olam ha-ba ,which means : somewhat  like eternity or the world to come. This idea that a seventh part of our lives may be experienced as paradise is a scandal to the pagans and a revelation to the Jews.

A.J. Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus & Young Inc, p 74

 

"אינני מאמין במונופולין" השיב השל לשאלת המראיין, קרל שטרן: "היכן שרויה הקדושה? האם נמצאת בתנ"ך ? האם אך שם נמצא את הקדושה ?

והשל המשיך: חושבני כי אלוהים אוהב את כל בני האדם. עמים רבים ואנשים רבים מודעים לגדולתו ולאהבתו. את האלוהים נמצא בלבבות רבים בכל העולם. אין הוא מוגבל לעם אחד, או לאומה אחת , ואף לא לדת אחת.

אך עליך להבין , שוב, ונחזור לבעיית המיוחדות. מה הוא המיוחד שנתן לנו התנ"ך, אשר לא נמצאנו בשום מקום אחר ? הייתי אומר, כי זוהי ההכרה המיוחדת בגדולת האדם, בפוטנציאליות העצומה של האדם כשותף לאלוהים. רעיון זה , לדעתי, אינו נמצא בשום מקום אחר.

א.י. השל, הראיון לקרל שטרן, חמש שיחות, הוצאת מוסד א.י. השל, תרגום: ורדה לבני, עמ' 90

In reply to Carl Stern's questions : Where is holiness ? Is it what's in the Bible ? Is that where one finds holiness ? Heschel stated :

I don't believe in monopoly. I think God loves all men. He  has given many nations, He has given all men an awareness of His greatness and of His love. And God is to be found in many hearts all over the world. Not limited to one nation or to one people, to one religion.

But you have to understand, again. to come back to the problem of uniqueness. What has the Hebrew Bible given us in particular that is not to be found anywhere else ? I would say the particular appreciation of the greatness of man, of man's tremendous potentiality as a partner of God. This idea to me , is not to be found anywhere else.

A. J. Heschel, the Carl Stern Interview, in MG&SA, FSG, p 398

 

רוחו של המקרא כבירה מכדי שדור אחד יישאנה. מילותיו  מגלות יותר משבכוחנו לקלוט. כל, שעל פי רוב, אנחנו מצליחים לעשות הוא,  רק לנסות לנכס לעצמנו כמה פסוקים על מנת שרוחנו תזדהה עם פסקה זו או אחרת במקרא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, עמ' 192. בשינויים שלי - ג'ף

[The Bible's] spirit is too much for one generation to bear. Its words reveal  more than we can absord. All we usually accomplish is the attempt to appropriate a few single lines so that our spirit becomes synonymous with a passage.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 242

 

אין דרכם של חכמים לעשות פומבי לתעלומות ליבם.

א.י. השל, ההאמין הרמבם שזכה לנבואה ?ספר היובל ללוי גינזבורג, הוצאת האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, ניו יורק, תש"ו http://www.massorti.com/IMG/pdf/sefer_hayovel_leGinsburg.pdf בעמ' 160 שם

It is not the way of the wise to publize the enigmas of their hearts.

A J Heschel, Did Maimonides strive for prophetic inspiration ? in Louis Ginsburg Jubilee Volume. New York: American  Academy for Jewish Research: 159 - 88 (Heb) Trans in Heschel 1996, Prophetic Imspiration After the Prophets. The above - trans is mine - Jeff

 

חיי האדם הם נקודת מפגש בין השכל לבין המסתורין. לכן לא על התבונה לבדה יחיה האדם, ועל קרקע המסתורין בלבד לא ישגשג. ויתור למסתורין פירושו פטליזם, ונסיגה לתבונה פירושה סוליפסיזם. האדם נדחף להתייחד עם מה שמעבר למסתורין. היסוד שבאדם הנשגב מהבעתנו מבקש לו דרך אל מה שמעל ומעבר לנשגב מהבעה בכלל.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 278

Human life is a point where mind and mystery meet. This is why man cannot live by his reason alone, nor can he thrive on mystery alone. To surrender to the mystery is fatalism, to withdrw into reason is solipisism. Man is driven to commune with that which is beyond the mystery. The ineffable in him seeks a way to that which is beyond the ineffable.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 353

 

מטרתו  [של המקרא] אינו לתעד את ההיסטוריה, אלא לתעד את המפגש בין האלוהי לאנושי ברמה של החיים הממשיים.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר- לוי , עמ' 193 (עם תוספת - שינויים מסוימים שלי - ג'ף)

[The Bible's] aim is not to record history but rather to record the encounter of the divine and the human on the level of concrete living

A.J. Heschel. God in Search of Man, FSG, p 243

 

שישה ימים בשבוע נתונים אנחנו במאבק; מאבק עם בני אדם ומאבק עם הטבע. השבת היא יום של הפסקת אש בכל סכסוכינו.

א.י. השל, שיחת אוטאווה, (חלק שני)

Six days a week we are involved in a struggle; a struggle with our fellow man and a struggle with nature. The Sabbath is a day of armistice in all our conflicts.

A.J. Heschel, the Ottawa talk (part 2)