פעם בא ר' דוב בער מראדושיץ לפני רבו 'החוזה' מלובלין וביקש ממנו:

"ילמדנו רבנו דרך כוללת בעבודת הבורא !" השיב הצדיק: "אי אתה יכול לומר לו לאדם, איזו הדרך ילך בה. הרבה דרכים לאדם לעבוד את השם. יש אדם העובד את השם על ידי לימוד תורה, ויש שהוא עובדו על ידי תפילה, ואף יכול אתה לעובדו על ידי דבר והיפוכו: אחד עובדו בתענית, ואחד באכילה-ושתיה. כל אדם צריך ליתן את דעתו, לאיזו דרך לבו מושכו, ובה בדרך יבחר בכל מאודו."

מ. בובר , אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 266

Rabbi Baer of Radoshitz once said to his teacher, the rabbi of Lublin: "Show me one general way to the service of God."

The zaddik replied: "It is impossible to tell men what way they should take. For one way to serve God is through the teachings, another through prayer, another through fasting, and still another through eating. Everyone should carefully observe what way his heart draws him to, and then chose this way with all his strength."

M. Buber, Tales of the Hasidim,  Schocken Books, (one vol. ed. 1991) p 313

 

אחרי פטירת רבי משה מקוברין נזדמן אחד מתלמידיו לפני רבי מנדל מקוצק.

שאל אותו הצדיק :

"איזה דבר היה העיקר אצל רבך ?"

התלמיד הרהר שעה קלה והשיב :

"מה שנתעסק בו אותה שעה היה אצלו העיקר."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 359

Soon after the death of  Rabbi Moshe of Kobryn, Rabbi Mendel of Kotzk asked one of his disciples:

"What was most important to your teacher ?"

The disciple thought and then replied:

"Whatever he happened to be doing at the moment."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books,  (one volume ed, 1991)  p 173

 

רבי מנדל מקוצק אמר לאחד מחסידיו:

יודע אתה מי אני ? היה הרבי ר' בר, היה הרבי ר' שמלקי, היה הרבי ר' אלימלך, היה הרבי מלובלין, היה 'היהודי הקדוש', היה הרבי ר' בונם. ואני הנני השביעי, הנני תמצית כולם. אני הנני השבת.

מ. בובר , אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 429

Rabbi Mendel of Kotzk once said to one of his hasidim: " Do you know who I am ? There was Rabbi Baer, and there was Rabbi Shmelke; there was Rabbi Elimelekh, there was the rabbi of Lublin, there was the holy Yehudi, and there was Rabbi Bunam. I am the seventh. I am the quintessence of all of them; I am the sabbath."

M. Buber, The Tales of the Hasidim - Later Masters, Schocken Books, p 273

 

שאלו לו לרבי בונם: " מה היא הכוונה כשאומרים לו על אדם שהוא מקריב קרבן לעבודה זרה ? היאך אפשר שאדם יקריב קרבן לעבודה זרה ?"

השיב: "אמשול לכם משל. כשאדם המוחזק תלמיד חכם וצדיק יושב אל השולחן עם אנשים אחרים, והוא תאב לאכול עוד, והוא מונע עצמו מלאכול מפני האחרים, הריהו מקריב קרבן לעבודה זרה."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 413

Rabbi Bunam was asked:  " What is meant by the expression 'sacrificing to idols' ? It is unthinkable that a man should really bring a sacrifice to idols !"

He said: "I shall give you an example. When a devout and righteous man sits at a table with others and would like to eat a little more but refrains because of what the people might think of him - that is sacrificing to idols."

M. Buber, Tales of the Hasidim - Later Masters, Schocken Books p 254

 

מדברי מרדכי מלכוביטש וצאצאיו

אמר רבי מרדכי:

אסור לדאוג. דאגה אחת בלבד מותרת לאדם: על שהוא דואג.

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 344

Rabbi Mordecai of Lekhovitz said :

"We must not worry. Only one worry is permissible: a man should worry about nothing but worry."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Later Masters, Schocken Books, p 154

 

אמר רבי בונם:

את הפסוק הראשון של התורה יש לפרש כאילו כתוב : בתחילת בריאת השם את השמים ואת הארץ. כי גם העולם הוא במצב של בריאה. כשעושה אומן כלי והוא נגמר, שוב אין הכלי זקוק לו. לא כן הוא העולם: יום יום, רגע רגע, זקוק הוא להתחדשות הכוחות של הדיבור הקדמון, שעל ידיו נברא, ואם כוח הכוחות הללו ייפרד ממנו לרגע אחד, שוב יחזור לתוהו ובוהו.

מ. בובר , האור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 419

Rabbi Bunam taught :

"This is how we must interpret the first words in the Scriptures: 'In the beginning of God's creation of the heaven and the earth.' For even now, the world is still in a state of creation. When a craftsman makes a tool and it is finished, it does not  require him any longer. Not so with the world ! Day after day, instant after instant, the world requires the renewal of the powers of the primordial word through which it was created, and if the power of these powers were withdrawn from it for a single moment, it would lapse into tohu bohu."

M. Buber, Tales of the Hasidim , Later Masters, Schocken Books, p 259

 

להיות יהודי , אליבא דקוצקר, הוא תהליך אינסופי.  כל המסקנות הן אך הנחת עבודה." מי שסובר שסיים אכן הסתיים" אמר. שביעות רצון עצמית הוא סימן למפלה. החיים הם שדה קרב של מאמץ ומתח נמשכים.

א.י. השל, להט לאמת, עמ'  87, טרם פורסם בעברית, התרגום שלי

Being a Jew, thought the Kotzker, was an infinite process. All conclusions were but a premise. "He  who thinks that he has finished is finished," he said. Self-contentment was a sign of defeat. Life was a battleground of ongoing effort and tension.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p  87