אמר רבי בונם:

את הפסוק הראשון של התורה יש לפרש כאילו כתוב : בתחילת בריאת השם את השמים ואת הארץ. כי גם העולם הוא במצב של בריאה. כשעושה אומן כלי והוא נגמר, שוב אין הכלי זקוק לו. לא כן הוא העולם: יום יום, רגע רגע, זקוק הוא להתחדשות הכוחות של הדיבור הקדמון, שעל ידיו נברא, ואם כוח הכוחות הללו ייפרד ממנו לרגע אחד, שוב יחזור לתוהו ובוהו.

מ. בובר , האור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 419

Rabbi Bunam taught :

"This is how we must interpret the first words in the Scriptures: 'In the beginning of God's creation of the heaven and the earth.' For even now, the world is still in a state of creation. When a craftsman makes a tool and it is finished, it does not  require him any longer. Not so with the world ! Day after day, instant after instant, the world requires the renewal of the powers of the primordial word through which it was created, and if the power of these powers were withdrawn from it for a single moment, it would lapse into tohu bohu."

M. Buber, Tales of the Hasidim , Later Masters, Schocken Books, p 259