ללא פלא , נותרים אנחנו חירשים לנשגב.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 199, בשינויים שלי - ג'ף

Devoid of wonder, we remain deaf to the sublime.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 252

 

אירוע פירושו התרחשות שאי-אפשר לצמצם לכדי חלק מתהליך. דבר שאין ביכולתנו להסבירו עד תום ואף לא לצפותו מראש. כל שיח על אירועים מקפל בתוכו את הטענה שיש בתוך העולם התרחשויות הנשגבות  מיכולת ההסבר שלנו. ואילו האמונה בהתגלות אומרת במפורש את מה שההכרה באירועים אומרת במשתמע: קולו של אלוהים נכנס אל העולם ועותר בפני  האדם שיעשה רצון קונו.....

....

לתהליך אין עתיד. הוא עובר מן העולם, ותוצאותיו תופסות את מקומו. אין אנו מהרהרים בשלג דאשתקד. אירוע, לעומת זאת, שומר על משמעותו גם לאחר שחלף מן העולם. הוא נותר כמוטיב תמידי בשל תוצאותיו ובלי כל קשר להן. אירועים גדולים, כמו יצירות מופת באמנות, הם משמעותיים בשל עצמם. העניין שלנו בהם נמשך זמן רב לאחר שפסו מן העולם.
ואכן אחד המאפיינים המיוחדים של הקיום האנושי הוא, שהעבר לעולם אינו נעלם כליל. אירועים מסוימים מזמנים עתיקים עשויים למשוך את לבנו עד עצם היום הזה. אירועים מתים, עניינים שחלםו מן העולם, אי אפשר לחוש אותם ואי אפשר לספרם. אנו משוחררים ממה שחלף בלי שוב. לעומת זאת יש אירועים שלעולם אינם הופכים לנחלת העבר. ניתן להגדיר את ההיסטוריה הקדושה כניסיון להתגבר על הקו המחלק בין העבר להווה, כניסיון לראות את העבר כהווה.
תפיסה זו של הזמן אינה נחלתם הבלעדית של ההיסטוריונים. מחזיקים בה באין יודעין כל בני האדם, והוא צורך מהותי לחיים של תרבות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי , עמ' 168 - 169 בשינויים שלי - ג'ף

An event is a happening that cannot be reduced to a part of a process. It is something we can neither predict nor fully explain. To speak of events is to imply that there are happenings in the world that are beyond the reach of our explanations. What the consciousness of events implies the belief in revelation claims explicitly, namely , that a voice of God enters the world which pleads with man to do His will....
.....
A process has no future. It becomes obsolete and is always replaced by its own effects. We do not ponder about last year's snow. An event, on the other hand, retains its significance  even after it has passed; it remains as a lasting motive because and regardless of its effects. Great events, just as great works of art, are significant in themselves. Our interest in them endure long after they are gone.
It is, indeed, one of the peculiar features of human existence that the past does not altogether vanish, that some events of hoary antiquity may hold us in their spell to this very day. Events which are dead, things which are gone, can neither be sensed nor told. There is a liberation from what is definitely past. On the other hand, there are events which never become past. Sacred history may be described as an attempt to overcome the dividing line of past and present, as an attempt to see the past in the present tense.
Such understanding of time is not peculiar to historians. It is shared unknowingly by all men and is essential to civilized living.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp 210, 211-212

 

אירועים רבים התרחשו מאז אותו היום שבו יצאה קבוצת עבדים מעורפלת ממצרים. אימפריות קמו , מלחמות זעזעו את העולם כולו, האנושות הייתה עדה לכיבושים ולתגליות, למהפכות, לאסונות כבדים ולהצלחות מזהירות. מהו, אם כן, הטעם לחגוג בימינו את יציאת בני ישראל ממצרים ? מדוע ראוי אירוע זה לזיכרון יותר מאשר המהפכה הצרפתית ?

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 162 בשינוי אחד שלי - ג'ף

Much has happened since the day on which an obscure group of slaves went out of Egypt. Empires came into being; wars were fought that shook the world; conquests, discoveries, revolutions, catastrophies and triumphs. Why should the exodus still be celebrated ? Why should it be more memorable than the French Revolution ?

A.J. Heschel, God in Search of Man. FSG, p 203

אחד המאפיינים המובהקים של הכתיבה המקראית הוא כנותה הבלתי מתפשרת. אין נביא מושלם, ואין גיבור שלא דבק בו רבב. כבוד ה' מתגלה מתוך ענן, והגאולה נקנית במחיר של גלות. אין בגישתו של המקרא שלמות, מתקתקות או סנטימנטליות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 213

An outstanding mark of Biblical writing is its ruthless honesty. None of the prophets is pictured as faultless, none of the heroes is impeccable. The Glory is enveloped in a cloud, and redemption is attained at the price of exile. There is neither perfection nor sweetness nor sentimentality in the Bible's approach.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 268

 

הארועים שכוננו את דת ישראל, אותן נקודות מסוימות בזמן שבהן אלוהים ואדם פגשו זה את זה, בסיסיים להיהדות לא פחות מאשר נצחיותם של הצדק האלוהי והחסד האלוהי, או מאשר האמת הכללית בדבר זיקתם ההדדית של אלוהים ואדם בכל עת. הקביעה שיציאת מצרים היא רק סמל, ושהנקודה המהותית היא רעיון החירות הכללי המגולם בסיפור, פירושה הפניית עורף גמורה ללב לבה של האמונה היהודית.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 160

The events from which the religion of Israel is derived, the particular moments in time in which God and man met are as fundamental to Judaism as the eternity of Divine justice and compassion and the general truth that God and man stand at all times in relation to each other. To maintain that the exodus from Egypt is a symbol only, that the essential point is the general idea of liberty which the story signifies is to disregard the heart of Jewish faith.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 201

 

תרומתם הגדולה של הנביאים לאנושות היתה גילויו של רוע האדישות. אדם עשוי להיות הגון ומרושע, אדוק ושקוע בחטא. הנביא הוא בו אנוש הסובל מפגיעות שנעשו לאחרים. התרחש פשע היכן שהתרחש - והנביא חש כאילו היה הוא עצמו קורבן וטרף לרוע. מילות הזעם של הנביא גועות בבכי. חמתו של אלוהים קינה היא. כל הנבואה הרי היא הצהרה אחת גדולה: אלוהים אינו אדיש לרוע ! הוא אכפתי ללא הרף, הוא נפגע אישית ממה שאדם עושה לאדם. הוא אלוהי הפאתוס.

א.י. השל, דת וגזע, בספר "אלוהים מאמין באדם", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, בתרגום ובעריכת דרור בונדי, עמ' 37 - 38

The prophets' great contribution to humanity was the discovery of the evil of indifference. One may be decnt and sinister, pious and sinful.

The prophet is a person who suffers the harm done to others. Wherever a crime is committed, it is as if the prophet were the victim and the prey. The prophet's angry words cry. The wrath of God is a lamentation. All prophecy is one great exclamation: God is not indifferent to evil ! He is always concerned, He is  personally affected by what man does to man. He is a God of pathos.

A.J. Heschel, Religion and Race, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 92

 

יש רוע שרוב רובנו מעלימים ממנו עין ואף אשמים בו: אדישות כלפי הרוע. אנו נותרים ניטרליים, אובייקטיביים, ואיננו מונעים בקלות מן העוולות  שנעשות לאנשים אחרים. אדישות לרוע חתרנית היא יותר מן הרוע עצמו; היא אוניברסלית יותר, מידבקת יותר, מסוכנת יותר. כהצדקה שקטה, היא מאפשרת את התפרצות הרוע; היוצא מן הכלל נהיה לכלל, ועקב כך מתקבל על הכלל.

א.י. השל, דת וגזע, בספר "אלוהים מאמין באדם", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, בתרגום ובעריכת דרור בונדי, עמ' 37

There is an evil which most of us condone and are even guilty of: indifference to evil. We remain neutral, impartial, and not easily moved by the wrongs done unto other people. Indifference to evil is more insidious than evil itself; it is more universal, more contagious,  more dangerous. A silent justification, it makes possible an evil erupting as an exception becoming the rule and being in turn accepted.

A.J. Heschel, Religion and Race, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 92