אולי מעולם לא היה לבני אדם צורך ביהדות כבדורנו אנו. המין האנושי הוא שכיב מרע. ולשם רפואה אל לנו לחלל את השבת, אלא עלינו לקדש את החול. כאבותינו מלפני שלשת אלפים שנה קרואים אנחנו להיות חלוצים לתורת ישראל ולארץ ישראל, ובזכותן ובכחן בכל התפוצות, אל לנו לשכוח, כי ב'קדושים תהיו' ספון סוד קיומנו: רק בקדושים נהיה. ובשמרנו אמונים ליהדותנו  אנו שומרים על האור הגנוז ועל מיטב החזיון  הצרורים לאנושיות לעתיד  לבא.

א.י. השל , פקוח נשמה, מכבשונה של ההויה היהודית

הערת עורך :

אני כותב את הדברים האלה, ואני קורא את הדברים האלה תוך כדי צפיה בטלויזיה בליל חמישי. צפיתי בג'קי מהאח הגדול מדבר ואני צופה בתוכנית "עובדה" על הניצולים מקורס השב"ס שרובו נספה בשריפה בכרמל. ואני חושב מה להשל ולאח הגדול ? מה להשל ולהווית החיים שלנו, כאן בארץ,  כיובל שנים אחר כתיבת הדברים הנ"ל. האם המין האנושי עודנו שכיב מרע ?  האם סוד קיומנו  - של היושבים בציון והדוברים עברית והצופים באח הגדול והחיים את השכול בארץ הזו - עודנו ספון ב'קדושים תהיו' ? ואני שומע את הסיפורים בעברית, את הדיבורים בעברית, את מאור פרץ שבמה שהוא חשב הם רגעיו האחרונים אמר "שמע ישראל", את מפקד הקורס אומר : "אין נחמה". איך כתב יהודה עמיחי, ב"אני לא הייתי אחד מששת המיליונים" ? :

"אחר כך שתיקה בלי שאלות ובלי תשובות."
תוך כדי רישום הדברים באנגלית להלן  - אני  שם לב : יש דברים ששומעים באנגלית ולא שומעים בעברית, וההיפך כמובן. ומבעד לכל שפה שלא תהיה, מצוי תחום ה"נפלא מתאור"  - תרגומו של דרור בונדי למונח - ineffable שהשל משתמש בו לא מעט. ואני חושב שאנחנו נדרשים לשמוע הרבה שפות; ואנחנו נדרשים גם להאזין לקול שהוא מבעד למילים. בתחום הזה שמבעד למילים, יתכן מפגש בין השפות השונות, בין בעלי שפה שונה, ואולי שם, טמונה איזו שהיא תקוה לאנושות. אולי.
אולי לכך התכוון השל בדברו על אור גנוז ומיטב החזיון הצרורים לעתידו של האנושות ?
שבת שלום
ג'ף

Perhaps human beings have never been as much in need of Judaism as they are in our generation. The human species is on its deathbed. In order to seek a cure, we should not desecrate the Sabbath; rather, it is incumbent upon us to sanctify the weekdays. Like our ancestors three thousand years ago, we are called upon to be pioneers for the Torah of Israel and for the land of Israel, and bring their power to all the regions of the Diaspora. We must not forget that the hidden secret of our existence is to be found in the admonition: 'Be ye holy.' Only in holiness will we be. In keeping faith with our Judaism, we guard the hidden divine light and the noblest of visions, which have been saved for humanity's future.

A.J. Heschel. Pikuach Neshama, in MGSA, p 67

 

טהרת הכוונה היא מטרתנו; התמדה במעשים היא דרכנו. אין טעם לנסות להילחם באגו מלחמה גלויה: כמו מפלצת ההידרה הפצועה הוא מצמיח שני ראשים חדשים על כל אחד שנערף. אסור לנו להרשות לעצמנו להתפנק בבחינת עצמנו; אסור לנו להפנות את תשומת לבנו לבעיית האגוצנטריות. הדרך לטהר את עצמנו היא להימנע מהרהורים יתרים בעצמי ולהתרכז במשימה.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 318

האמירה הנ"ל של השל  יש לה, אם אינני טועה, מקורות מובהקים בחסידות ובהגות ימי הביניים, ואולי עוד קודם. תודתי מראש למי שיעביר אלי הפניות למקורות השל כאן.

Purity of motivation is the goal; constancy of action is the way. It is useless endeavor to fight the ego in the open; like a wounded hydra, it produces two heads for every one cut off. We must not indulge in self- scrutinization; we must not concentrate upon the problem of egocentricity. The way to purify the self is to avoid dwelling upon the self and to concentrate upon the task.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 404

 

היהדות - היא בבחינת נר לנשמה. היא מלמדת אותנו כיצד לשמור על המנגינה בתוך שאון החיים. כיצד לבער את קוצי הארעיות והגסות בתוך כרם קיומנו. היא מלמדת אותנו להטות אוזן לדופק החיים הפלאי, הפועם במפגיע בעורקי כל היקום.

א.י. השל, פקוח נשמה, מכבשונה של ההויה היהודית, 

Judaism is as a candle to the soul. It teaches us to hold on to the melody in the cacophony of life, how to burn off the thorns of the fleeting and the vulgar from the midst of the vineyard of our existence. It teaches us to listen for the miraculous pulse of life, which beats demonstratively through the veins of the universe.

A. J. Heschel. Pikuach Neshama: To Save a Soul, in MGSA, p 57

 

האדישות כלפי הפליאה הנשגבת של החיים היא שורשו של החטא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם,הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 34

Indifference  to the sublime wonder of living is the root of sin.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 43

 

עלינו לנהל מלחמה כנגד גסות הרוח, כנגד הערצת האבסורד; מלחמה שהיא בלתי פוסקת ואוניברסלית. בהיותנו נאמנים לנוכחות המוחלט במצוי, ייתכן ונוכל להבהיר כי האדם הוא יותר מאשר אדם, שבעיסוקו בסופי ייתכן ויוכל להבחין באין סופי.

א.י. השל, לה' הארץ, תרגום שלי - ג'ף

There is a war to wage against the vulgar, against the glorification of the absurd, a war that is incessant, universal. Loyal to the presence of the ultimate in the common, we may be able to make it clear that man is more than man, that in doing the finite he may perceive the infinite.

A.J.Heschel, The Earth Is the Lord's, p 109

 

זו היתה דרכו של  הקוצקר. כפי שיש הבדל בין יום ולילה, צריכה להיות הבחנה בין יום למשנהו. אל לו לאדם לחקות אפילו את עצמו. התחדשות עצמית צריכה להיות תמידית. לחזור על עצמך הוא לבצע זיוף; אתה נהיה שקוע בשגרה. על כן המנע מהנתיבים הרמוסים ! לכל הפחות ביום אחד בשבוע - בשבת - המנע משבלוניות.

א. י. השל, תשוקה לאמת, תרגום שלי - ג'ף

This was the way of the Kotzker. Just as there is a difference between day and night, there must be a distinction between one day and another. A man should not even imitate himself. Self - renewal must be constant. To repeat oneself is to commit forgery; one becomes mired in routine. Therefore, avoid the trodden paths ! At least one day a week - on the Sabbath - keep away from sameness.

A.J.Heschel, A Passion for Truth, p 169

 

המבקש תשובה לשאלה הבוערת ביותר - החיים מה הם ? - ימצא תשובה במקרא : גורלו של האדם להיות שותף, ולא אדון. יש משימה, יש חוק ויש דרך: המשימה היא גאולה, החוק - עשות משפט ואהבת חסד, והדרך היא סוד היותנו אנושיים וקדושים. בעת שאנו נאנקים באפס תקווה, ולא חכמת המדע וזוהר האמנות יכולים לפדות אותנו מן האימה ותחושת האפסות, או אז מציע לנו המקרא את תווקתנו האחת : ההיסטוריה היא דרכם העקלקלה של פעמי המשיח.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 189

He who seeks an answer to the most pressing question, what is life ? will find the answer in the Bible: man's destiny is to be a partner rather than a master. There is  a task, a law and a way: the task is redemption, the law, to do justice, to love mercy, and the way is the secret of being human and holy. When we are gasping with despair, when the wisdom of science and the splendor of the arts fail to save us from fear and the sense of futility, the Bible offers us the only hope: history is a circuitous way for the steps of the Messiah.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p 238