"מה שהמקרא עשה" (1)

 

מה עשו הנביאים למען מצב האדם ? הבה ננסה להיזכר במעט מן הדברים הרבים שהם עשו.

המקרא הראה לאדם את עצמאותו מן הטבע, את היותו עליון ביחס לנסיבות, וקרא לו להיות ער להשלכותיהן העצומות של פעולות פשוטות. לא רק הכוכבים , גם מעשי האדם נעים במסלול המשקף את מחשבות האלוהים או מסלפן. מכאן שמידת הערכתנו את המקרא נקבעת על ידי מידת רגישותנו לכבודם האלוהי של מעשי האדם. התובנה בדבר ההשלכות האלוהיות של חיי האדם הוא המסר המובהק של המקרא.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  188

What have the prophets done for the human situation ? Let us try to recall but a few out of many things.

The Bible showed man his independence of nature, his superiority to conditions, and called on him to realize the tremendous implications of simple acts. Not only the stars but also the deeds of man travel a course that either reflects or perverts a thought of God. The degree of our appreciation of the Bible is, therefore, determined by the degree of our sensitivity to the divine dignity of human deeds. The insight into the divine implications of human life is the distinct message of the Bible.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 238

 

נייטרליות היא אשליה. באחרית ימיו, נמצא תמיד שהאדם הוא או נסיך או נבל. החיים שאנו מותירים מאחורינו בצעדנו בנתיבות הזמן, מלאים ציוני דרך לעבר משכן או לעבר חורבות של חזון.

א. י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,  עמ' 301, תרגום עזן מאיר -לוי, בשינויים מסוימים שלי - ג'ף

Neutrality is an illusion. At the end of his days man always emerges as a priest or as a pirate. The life we leave behind as we march along the road of time is full of guideposts to a sanctuary or ruins of a vision.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 382-383

לקראת שבת

 

שאו מרום עיניכם וראו: מי ברא אלה. שישה ימים בשבוע אנו טרודים בכיבוש כוחות הטבע, באמנויות הציוויליזציה. היום השביעי מוקדש לזכר מעשה בראשית ולזכר הגאולה, לאמור לזכר יציאת מצרים, יציאה מציוויליזציה מפוארת אל השממה שבה ניתן דבר ה'. במעשי עמלנו אנו משתתפים שישה ימים בפועלי ההיסטוריה; בקידוש השבת אנו זוכרים את המעשים הנפלאים מן ההיסטוריה, המאצילים אותה וגואלים אותה.

העולם מותנה בבריאה, וערכה של ההיסטוריה תלוי בגאולה. להיות יהודי פירושו לומר הן לעולם מבלי להשתעבד לו; להיות חלק מן הציוויליזציה וללכת אל מעבר לה; לכבוש את המרחב ולקדש את הזמן. היהדות היא אמנות ההתעלות על הצוויליזציה, אמנות קידוש הזמן וקידוש ההיסטוריה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, בתרגום עזן מאיר-לוי, (בשני שינויים של הח"מ : "מותנה" במקום "קונטינגנטי" ו"מרחב" במקום "חלל") בעמ' 329

Lift up your eyes and see: who created these. Six days a week we are engaged in conquering the forces of nature, in the arts of civilization. The seventh day is dedicated to the remembrance of creation and the remembrance of redemption, to  the liberation of Israel from Egypt, to the exodus from a great civilization into a wilderness where the word of God was given. By our acts of labor during the six days we participate in the works of history; by sanctifying the seventh day we are reminded of the acts that surpass, enoble and redeem history.

The world is contingent on creation, and the worth of history depends on redemption. To be a Jew is to affirm the world without being enslaved to it; to be a part of civilization and to go beyond it; to conquer space and to sanctify time. Judaism is the art of surpassing civilization, sanctification of time, sanctification of history.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 417-418

 

הוראתה של החברה שלנו היא שמרבה ידע מרבה עוצמה, יותר צויליזציה - יותר נוחות. היה עלינו, בשם חזון הנביאים, לדרוש שמרבה ידע מרבה גם יותר הוקרה, שיותר צויליזציה פרושה גם פחות אלימות.

א. י. השל, מיהו אדם ?

The teaching of our society is that more knowledge means more power, more civilization - more comfort. We should have insisted in the spirit of the prophetic vision that more knowledge should also mean more reverence, that more civilization should also  mean less violence.

A.J. Heschel. Who is Man ? p 100

 

כל היצירתיות שבאדם צומחת מגרעין של אי שביעות רצון אין סופית.

א. י. השל, מיהו אדם ?

All that is creative in man stems from a seed of endless discontent.

A.J. Heschel, Who is Man ? p 86

 

היהדות היא בסופו של חשבון, קידוש הזמן; לקחת רגע ולקדש אותו.

א.י. השל, שיחה לקהילת אוטאווה, ב1968

Judaism is ultimately the sanctification of time; to take a moment and make it holy.

A. J. Heschel, Ottawa talk, circa 1968

מתוך "דת בחברה חופשית" לא.י. השל

 

דאגה אישית לצדק ברחובה של עיר, ליושרה בעניני ציבור וביחסי ציבור, הם תנאי מוקדם לזכותנו להתפלל.

Personal concern for justice in the market place, for integrity in public affairs and in public relations is a prerequisite for our right to pray.

A.J.Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p 20

 

בכל אדם קיימת תחושה של יראה, קיים הדחף לקלס, לעבוד את אלוהים. השאלה היא רק מהו הדבר שעלינו לקלס, או ליתר דיוק, מהו המושא הראוי לעבודת הקודש הנעלה ביותר שלנו.

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגם עזן מאיר-לוי, עמ' 69

No one is without  a sense of awe, a need to adore, an urge to worship. The question only is what to adore, or more specifically, what object is worthy of our supreme worship.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 88

הרעיון המרכזי של השבת

 

הדבר שהוא כל כך נועז לגבי השבת הוא הרעיון המרכזי שלה : השבת לא נועדה לששת הימים אלא ששת הימים נועדו למען השבת. במילים אחרות, ישנה משמעות נסתרת ועליונה לצויליזיה הטכנולוגית שלנו, יותר ממה שנראה במבט ראשון. אין השבת באה לשרת את הצויליזציה הטכנולוגית שלנו, אלא להיפך. הייתי מגדיר את היהדות כאמנות הראייה של המעבר, ראייה מעל ומעבר לצויליזציה הטכנולוגית.

א. י. השל, השיחה בפני הקהילה באוטאווה, 1968

What is so tremendously bold about the Sabbath is its central idea. That the Sabbath is not for the sake of the six days; the six days are for the sake of the Sabbath. In other words our entire technical civilization has a higher meaning. The Sabbath is not for the sake of of our technological civilization, its the other way around. In fact I would define Judaism as the art of surpassing , transcending technological civilization.

A.J. Heschel, the Ottawa talk, (part 2) circa 1968

מתוך "דת בחברה חופשית" לא.י. השל

 

תפארתה של חברה חופשית טמונה לא רק בתודעה של זכותי ויכולתי להיות חופשי  אלא גם במימוש זכותו ויכולתו של חברי להיות חופשי. הענין שניצב בפנינו הוא כיצד לשמר את אמונתו של האדם ביכולתו להיות חופשי. ניתן לתאר את תקופתנו  כעידן החשד. אקסיומה ידועה קובעת שהדרך הקצרה ביותר להבנת האדם היא לחשוד במניעיו. זוהי, כך  נדמה, הגרסה המודרנית ל"כלל הגדול" של רבי עקיבא: וחשדת לרעך כמוך. חשד מוליד חשד. הוא גורם לתגובת שרשרת. היושר איננו בהכרח אנארכרוניזם.

The glory of a free society lies not only in the consciousness of my right to be free, and my capacity to be free, but also in the realization of my fellow man's right to be free and his capacity to be free. The issue we face is how to save man's belief in his capacity to be free. Our age may be characterized as the age of suspicion. It has become an axiom that the shortesr way to the understanding of man is to suspect his motives. This seems to be the contemporary version of the Golden Rule: Suspect thy neighbor as thyself. Suspicion breeds suspicion. It creates a chain-reaction. Honesty is not necessarily an anachronism.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, p 17

 

אין לנו זמן לשמחה כי אנו עסוקים מדי בתענוגות.

א. י. השל, שיחת אוטאווה, 4:48

We have no time for joy because we are so preoccupied with  pleasure.

A.J.Heschel, The Ottawa talk, 4:48

מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

אין חירות ללא יראה. עלינו לטפח רגעים רבים של דממה להביא לרגע אחד של ביטוי. עלינו לעמוד בקשיים רבים שיהא בנו הכוח לבצע מעשה אחד של חירות.

There is no freedom without awe. We must cultivate many moments of silence to bring about one moment of expression. We must bear many burdens to have the strength to carry out one act of freedom.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p16

מתוך "דת בחברה חופשית" לא.י.השל

 

כל בני האדם ניחנו בתחושה של פלא, בתחושה של מיסתורין.

All men are endowed with a sense of wonder, with a sense of mystery.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p 21

לה' הארץ - עיונים בהגותו של א. י. השל

 

דת מתחילה בשבירה, בלך לך. היא ממשיכה בפעולות של כפירה כלפי אלילות.

א. י. השל, צלמים בהיכלים, באי הבטחון שבחירות

Religion begins as a breaking off, as a going away. It continues in acts of nonconformity to idolatry.

A.J. Heschel, Idols in the Temple, in TIOF, p 67

מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

הכשלון הגדול של המדיניות האמריקאית איננו בתחום של יחסי ציבור. הכשלון הגדול הוא בתחום של יחסי הפרט.

The great failure of American policy is not in public relations. The great failure is in private relations.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p. 22

מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

תהליך הפיכת חיי אנוש לדבר שבשגרה יש בו כדי לאיים על חירותנו.

The threat to freedom lies in the process of reducing human relations to a matter of fact.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p18

מתוך " דת בחברה חופשית" לא.י. השל

 

המהות האמיתית של חירות טמונה ביכולת האדם להתעלות על עצמו, לפעול בניגוד אפילו,  לנטיות ליבו ולמרות צרכיו ומאוויו, להקריב דעות קדומות על אף הקושי בדבר, ולוותר על אמונות תפלות על אף שהן טוענות למעמד של עיקרי אמונה.

[The] true essence [of freedom] is in man's ability to surpass himself, even to act against his inclinations and in defiance of his own needs and desires, to sacrifice prejudice even if it hurts, to give up superstition even when it claims to be a doctrine.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p14

מתוך"דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

המאמץ העיקרי של הדת צריך להיות להלחם נגד ההוזלה בערכו של האדם, נגד הטרויאליציה של הקיום האנושי.

Religion's major effort must be to counteract the deflation of man, the trivialization of human existence.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p. 20

מתוך "דת בחברה חופשית" לא.י.השל

 

שלא כמו חיות, האדם הוא מגרש משחקים להופעה ולהכפלה בלתי צפויות של צרכים ואינטרסים, חלקם על פי טבעו, וחלקם שנוצרים על ידי פרסומות, אופנה, קנאה, או שהם תולדות מעוותות של צרכים אמיתיים.

Unlike animals, man is the playground for the unpredictable emergence and multiplication of needs and interests, some of which are indigenous to his nature, while others are induced by advertisements, fashion, envy, or come about as miscarriages of authentic needs.

A.J.Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p. 5

מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

אי אפשר לכפות על האדם אמונה באלהים.*

Faith in God cannot be forced upon man.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, TIOF, p 20

* תודה לחברים שהעירו וסייעו לתקן את השיבוש בתרגום הקודם

מתוך "דת במדינה חופשית" לא.י השל

 

דת היא עזות מצח רוחנית.

Religion is spiritual effrontery.

A.J.Heschel. Religion in a Free Society. TIOF, p 8



מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

הנבואה היא הקול שהקב"ה השאיל ליגון האילם, קול לעניים המרודים ולעושר המחולל של העולם.

Prophecy is the voice that God lent to the silent agony, a voice to the plundered poor, to the profaned riches of the world.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, TIOF, p 11

מתוך "דת בחברה חופשית" לא. י. השל

 

שורש עיקרי לחירות טמון באמונה שאדם, כל אדם, הוא טוב מדי מכדי להיות עבד לאדם אחר.

A major root of freedom  lies in the belief that man, every man, is too good to be the slave of another man.

A. J. Heschel. Religion in a Free Society, TIOF, p16

מתוך "דת בחברה חופשית" לא.י. השל

 

הנביאים ניסו להתגבר על התבדלותה של הדת.

The prophets tried to overcome the isolationism of religion.