שאו מרום עיניכם וראו: מי ברא אלה. שישה ימים בשבוע אנו טרודים בכיבוש כוחות הטבע, באמנויות הציוויליזציה. היום השביעי מוקדש לזכר מעשה בראשית ולזכר הגאולה, לאמור לזכר יציאת מצרים, יציאה מציוויליזציה מפוארת אל השממה שבה ניתן דבר ה'. במעשי עמלנו אנו משתתפים שישה ימים בפועלי ההיסטוריה; בקידוש השבת אנו זוכרים את המעשים הנפלאים מן ההיסטוריה, המאצילים אותה וגואלים אותה.
העולם מותנה בבריאה, וערכה של ההיסטוריה תלוי בגאולה. להיות יהודי פירושו לומר הן לעולם מבלי להשתעבד לו; להיות חלק מן הציוויליזציה וללכת אל מעבר לה; לכבוש את המרחב ולקדש את הזמן. היהדות היא אמנות ההתעלות על הצוויליזציה, אמנות קידוש הזמן וקידוש ההיסטוריה.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, בתרגום עזן מאיר-לוי, (בשני שינויים של הח"מ : "מותנה" במקום "קונטינגנטי" ו"מרחב" במקום "חלל") בעמ' 329
Lift up your eyes and see: who created these. Six days a week we are engaged in conquering the forces of nature, in the arts of civilization. The seventh day is dedicated to the remembrance of creation and the remembrance of redemption, to the liberation of Israel from Egypt, to the exodus from a great civilization into a wilderness where the word of God was given. By our acts of labor during the six days we participate in the works of history; by sanctifying the seventh day we are reminded of the acts that surpass, enoble and redeem history.
The world is contingent on creation, and the worth of history depends on redemption. To be a Jew is to affirm the world without being enslaved to it; to be a part of civilization and to go beyond it; to conquer space and to sanctify time. Judaism is the art of surpassing civilization, sanctification of time, sanctification of history.
A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 417-418
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה