"מעון השם"

"'היכן דר השם ?'

בשאלה זו הפתיע הרבי מקוצק למדנים אחדים שנתאָרחו אצלו.

הם צחקו עליו.' מה מעלתו סח ? הלא מלוא כל הארץ כבודו !'

הרבי השיב בעצמו על השאלה : 'השם דר במקום שנותנים לו להיכנס'."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 433

" 'Where is the dwelling of God ?'

This was the question with which the rabbi of Kotzk surprised a number of learned men who happened to be visiting him.

They laughed at him : 'What a thing to ask ! Is not the whole world full of his glory !'

Then he answered his own question :

'God dwells wherever man lets him in.'"

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books (one vol. ed, Book II) p. 277

לשונות התפילה של בני אדם - שונים הם; אבל הדמעות הן אותו הדבר.

א.י. השל, התנועה הכניסייתית, בקובץ "חוסר הבטחון של החירות", עמ'  180 (טרם פורסם בעברית ) התרגום שלי ; ויש כאן ניאואנסים שונים - ג'ף

Different are the languages of prayer, but the tears are the same.

A.J.Heschel, The Ecumenical Movement, in TIOF, FSG, p 180

זו היא אחת התובנות האדירות של התנ"ך: צורכי האנושות הסובלת הם עניין לאחריות אישית וציבורית כאחת.

א.י.השל, To Grow in Wisdom, מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ'  143.

This is one of the great Biblical insights : the needs of suffering humanity are a matter of personal as well as public responsibility.

A.J. Heschel, To Grow in Wisdom, in TIOF, FS&G, p. 72

למונח 'אנושות' המצביע בביולוגיה על המין האנושי, יש משמעות שונה לחלוטין בתחומי האתיקה והדת. באלו האנושות אינה נתפסת כמין, כמושג מופשט, המעורטל ממשותו הקונקרטית, אלא כשפע של יחידים מסוימים; כקהילת בני-אנוש, ולא כעדר או כהמון של נטולי אופי.

א.י.השל, To Grow in Wisdom, מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ'  148 יש הבדלים שבניואנסים בין הטקסט הנ"ל בעברית לבין המקור להלן באנגלית. ניואנסים שלא ניתן לסלקם. טוב כפי הנראה שכך, במיוחד שממילא זה כך, והדברים מזכירים לי את מה שהצבתי הבוקר בבלוג האחות - אלו דברים -

http://eludevarim.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_7605.html

 על הצבע של המים ועל מחברו ועוד. - ג'ף

The term 'mankind', which in biology denotes the human species, has an entirely different meaning in the realm of ethics and religion. Here mankind is not conceived as a species, as an abstract concept, stripped from its concrete reality, but as an abundance of specific individuals; as a community of persons rather than as a herd or a multitude of nondescripts.

A.J. Heschel, To Grow in Wisdom, in TIOF, FS&G, p. 76

באם מודים אנחנו שהפרט מושפע או מעוצב, במידה כזאת או אחרת , על ידי הרוח של חברה - פשעו של הפרט חושף את שחיתותה של החברה.

א. י. השל, הנביאים, (באנג') עמ' 16 , התרגום שלי -  ג'ף

If we admit that the individual is in some measure conditioned or affected by the spirit of  society, an individual's crime discloses society's corruption.

A. J. Heschel, The Prophets, JPS, p 16

לא רק ידי האדם חוגגות את היום, אף לשונו ונשמתו שומרות שבת. בשבת האדם אינו מדבר כמנהגו בימי החול. אפילו דרכי מחשבתו משתנות, ועליו להימנע מהרהורי מסחר ומלאכה.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 38

Not only the hands of man celebrate the day, the tongue and the soul keep the Sabbath. One does not talk on it in the same manner in which one talks on weekdays. Even thinking of business or labor should be avoided.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p. 14

הנביאים לא לימדו אותנו מוסריות. הם לימדו אותנו להיות רגישים לאלוהים, אף לדאוג לו.

א.י השל, "ערכי החינוך היהודי" , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 261-262. לא יופיע היום ציטוט באנגלית מסיבות טכניות שונות -ג'ף

המסר מחיי הנביאים

"ככל שהעמקתי לשקוע במחשבתם של הנביאים, כך הלך והתבהר לי ביתר תוקף המסר שעלה מחיי הנביאים: מבחינה מוסרית, אין גבול לאכפתיות שאדם מוכרח להרגיש כלפי סבלו של בן-אנוש."

א.י.השל, The Reasons for My Involvement in the Peace Movement, מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 67

"The more deeply immersed I became in the thinking of the prophets, the more powerfully it became clear to me what the lives of the prophets sought to convey: that morally speaking there is no limit to the concern one must feel for the suffering of human beings."

A.J. Heschel, The Reasons for My Involvement in the Peace Movement, in Moral Granduer&Spiritual Audacity,  FSG, p. 225

המקרא הוא עֵד לעצמו.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 195. צ"ע (צריך עיון) אם התרגום הנכון של Bible     ב"אלוהים מבקש" הוא "מקרא", "תנ"ך" , או "תורה", ואם התרגום ככל שצ.ל צריך להיות גם אחיד במשך הספר כולו. - ג'ף

The Bible is its own witness.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 247

הולדתו של ילד אחד היא מסתורין; הריגת מיליונים אינה אלא מיומנות.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 227

Giving birth to one child is a mystery ; bringing death to millions is but a skill.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 286

כוח פעולתו של האדם מעומעם פחות מכוח כוונתו.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 235

Man's power of action is less vague than his power of intention.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p.296

השבת היא ככלה, וחגיגתה כחתונה.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  84

The Sabbath is a bride, and its celebration is like a wedding.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p.54

ההפך מהאנושי איננו הבהמי אלא השטני.

א.י השל, מיהו אדם ? (אנג') עמ' 101, התרגום שלי - ג'ף

The opposite of the human is not the animal but the demonic.

A.J. Heschel. Who is Man ? Stanford U Press, p 101

"מעבר למסתורין" פסקה מתוך פרק 20 ל"אלוהים מבקש את האדם" להשל: "הפרדוקס של מעמד הר סיני"

המסתורין עומד בין אלוהים לבין העם. העם שעומד למרגלות הר סיני נתקף יראה יתרה. הם מזדעזעים ועומדים מרחוק. אך מעבר למסתורין שוכנת המשמעות, מעבר לערפל נוגה אור. משום כך יכול משה לגשת 'אל הערפל אשר שָם האלוהים' (שמ' ב 17).
חביונו הגמור של אלוהים לא מש מתודעתו של האדם המקראי. הכרה זו היא שמבהירה את המשמעות הטרנסצנדנטית של דבר ה'. רצונו של אלוהים, רצון ברור שאינו משתמע לשני פנים, אינו נחות ממסתורין כי אם נעלה עליו. יש משמעות מעבר למסתורין. זהו הטעם לגיל שבנו , הממלא אותנו באופן מוחלט.

      ה' מלָך תגל הארץ

      ישמחו איים רבים

      ענן וערפל סביביו

      צדק ומשפט מכון כסאו

      (תה' צז 2-1)

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  155

The mystery stands between God and the people. The people at Sinai are overawed; they tremble and stand far off. But beyond the mystery is meaning, beyond the 'the deep darkness' is light, this is why Moses was able to draw near to ' the deep darkness where God was' able to enter ' the cloud' (Exodus 20:21; 24:18).

The extreme hiddenness of God was a fact of constant awareness to the Biblical man. It is this awareness that makes clear the transcendent meaning of the Divine word: The clear unambiguous will of God is not lower but higher than the mystery. There is meaning beyond the mystery. This is our reason for ultimate rejoicing :

            The Lord reigns; let the earth rejoice;

            let many coastlands be glad

            Cloud and deep darkness are round

                                              about Him;

            righteousness and justice are the

            foundation of His throne.

                                            Psalms 97:1-2

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 193-194

לא את התועלתיות מבקשים אנו בדת, כי אם את הנצחיות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  277

It is not utility that we seek in religion but eternity.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 381

אין תשובה בעולם לתדהמה הרדיקלית של האדם.

 א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  37. התרגום לעיל היא של ד  בונדי בספרו "אַיֶּכָּה", בעמ'  185

There is no answer in the world to man's radical amazement.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 46

הרוחני אינו קניינו כי אם משהו שאנו עשויים ליטול בו חלק.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 327 , בשינוי שלי - ג'ף

The spiritual is not something we own, but something we may share in.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 416

כך פירש רבי משה מזלוטשוב את דברי משה לישראל, 'אנוכי עמד בין ה' וביניכם' (דב' ה 5): ה'אנוכי' [=האנוכיות] עומד בין אלוהים לאדם.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 331. בהערת שוליים בסוף המשפט הנ"ל מציין השל: "מובא אצל רבי קולונימוס קלמן אפשטיין, מאור ושמש, למברג תרי"ט דף כט ע"ב.

Moses' saying to Israel, "I stand between God and you" (Deuteronomy 5:5) was allegorically interpreted by Rabbi Michael of Zlotshov to mean: The "I" stands between God and man.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 394, In a footnote to the text above, H notes that the text is : "quoted by Rabbi Kalonymus Kalman Epstein, Maor Veshemesh, Lemberg, 1859. p 29b".

ירושלים [ שאחר החורבן ] הפכה לתקווה המרכזית, לסמל לכל התקוות.

א.י. השל ,ישראל: הד הנצח, (אנג') עמ' 61,  התרגום הנ"ל שלי  - ג'ף  הספר פורסם בעברית בתשל"ג - אך אין בידי עותק ממנו.

Jerusalem became a central hope, symbol of all hopes.

A.J.Heschel, Israel: An Echo of Eternity, FS&G, p. 61

ההלכה והאגדה כרוכות זו בזו. הלכה היא המיתר, והאגדה היא הקשת. כשהמיתר מתוח, תפיק הקשת את המנגינה. אך בידי שלומיאל עלול המיתר להפיק צלילים צורמים.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 272

Halacha and agada are correlated: halacha is the string, agada is the bow. When the string is tight the bow will evoke the melody. But the string may jar in the fumbler's hand.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 344

המקרא אינו סוף, כי אם התחלה; תקדים, לא סיפור.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 189

The Bible is not an end but a beginning; a precedent, not a story.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p..239

הרגישות לאלוהים מוענקת ללב השבור ולשכל המתעלה מעל לחכמתו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 127

Sensitivity to God is given to a broken heart, to a mind that rises above its own wisdom.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 159

האנושות מפוצלת לאומות ומחולקת למדינות. ברגע אחד של זמן, בימות המשיח, תזכה האנושות להחזיר לעצמה את אשר נשלל ממנה בעקבות דבר שבמרחב - מגדל בבל. חזון ימות המשיח הוא ניצחון התקווה כי האחדות האנושית תתגשם במלואה.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 111. השל מפנה בסוף הפסקה הזאת בהערת שוליים לאחד הספרים של הפילוסוף היהודי הרמן כהן.

Mankind is split into nations and divided in states. It is a moment in time - the Messianic end of days - that will give back to man what a thing in space, the Tower of Babel, had taken away. It was the vision of the Messianic day in which the hope of restoring the unity of all men was won.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p.79. H in a footnote at the end of the above passage refers to Hermann Cohen's Judische Schriften

הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי הציוויליצזיה הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מן התלות המוחלטת בה.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 55

The solution of mankind's most vexing problem will not be found in renouncing technical civilization, but in attaining some degree of independence of it.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p..28