רשימות על השל – על שאלות ( 1 )
מה הן השאלות שהטרידו את השל ?
מה הן השאלות המטרידות אותנו ?
בהנחה שאצלנו "הכל סבבה" – מה הן השאלות שצריכות להטריד
אותנו ?
לשאלה הראשונה, נבחן את הפסקה הבאה:
"הסוגיה העליונה
כיום אינה ההלכה בעבור היהודים או הכנסייה בעבור הנוצרים - אלא ההנחה השוכנת בבסיס
שתי הדתות, דהיינו, האם יש פאתוס, האם יש מציאות אלוהית שאכפת לה מגורל האדם. מציאות
אלוהית החודרת באופן מסתורי להיסטוריה; הסוגיה העליונה היא האם אנו חיים
או מתים נוכח האתגר של אל חי והציפייה שלו. המשבר מאיים להטביע את כולנו
במצולות. הסבל והפחד שמא אלוהים יתנכר אלינו - מביאים את היהודי והנוצרי לבכות
יחדיו."
א.י. השל, "No Religion is an Island", ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן,
דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 161
"הסוגיה העליונה
היא האם אנו חיים או מתים נוכח האתגר של אל חי והציפייה שלו."
האם זו סוגיה שמעסיקה
את החברה הישראלית של שנת 2017 ?
במקום אחר אמר השל ,
שהשאלה בהא הידיעה שצריכה להעסיק כל סטודנט אמריקאי היא : מיהו אדם ?
Who is man ?
האם השאלה הזאת מטרידה
את החברה הישראלית של שנת 2017 ?
ובכלל, מה הן
הרלוונטיות של שאלות פילוסופיות כלפי חברה באופן כללי ?
מה היא תפקידה של
"הדת" ? תשובה מקובלת לשאלה זו היא
בכיוון זה שתפקידה של הדת במתן מענה או
מזור לאדם מול מצוקות החיים ואימת הקיום ו/או החידלון האנושיים.
אליבא דהשל , התשובה
לעיל היא אך תשובה חלקית. אליבא דהשל תפקידה של הדת אינה (רק) לתת מענה או מזור - תפקידה להקשות, לאתגר ולמחות נגד איבון החשיבה
ודעות קדומות.
"הדת הופכת חטאה שעה שהיא מתחילה לדגול
בבידולו של אלוהים ושוכחת שלמקדש אמתי אין כתלים. מאז ומעולם סבלה הדת מן הנטייה
להפוך למטרה בפני עצמה, לבודד את הקודש, להפוך לקרתנית, לשקוע בה,עסקות עצמית
ולבקש את טובת עצמה; כאילו אין משימתה האצלת טבע האדם אלא האדרת כוחם ויופיים של
מוסדותיה או הרחבת גופי עיקרי האמונה. לא פעם עשתה הדת יותר לקידושן של דעות
קדומות מאשר להתמודדות עם האמת; יותר לאיבון הקודש מאשר לקידוש החול. ברם משימתה של הדת היא להוות אתגר לייצוב ערכים."
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,
תרגום עזן מאיר-לוי, עמי 326 בשינויים שלי - ג'ף
"Religion
becomes sinful when it begins to advocate the segregation of God, to forget
that the true sanctuary has no walls. Religion has always suffered from the
tendency to become an end in itself, to seclude the holy, to become parochial,
self-indulgent, self-seeking; as if the task were not to ennoble human nature
but to enhance the power and beauty of its institutions or to enlarge the body
of doctrines. It has often done more to canonize prejudices than to wrestle for
truth; to petrify the sacred than to sanctify the secular. Yet the task of
religion is to be a challenge to the stabilization of values."
A.J.
Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 414
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה