הנביאים מלמדים אותנו שבעיית החיים אינה מתעוררת בשאלה כיצד לטפל בנבלים, או כיצד למנוע עבריינות או פשעים חמורים. בעיית החיים מתחילה בהכרה בכך שכולנו מפשלים ביחסינו עם הזולת. הזוועות האילמות, השערוריות הסודיות, אלה שאין חוק שימנע אותן, הן הן מקור המורסה המוסרית. ראשיתה של בעיית החיים  היא, אכן, ביחסים עם עצמנו, בטיפולנו בתפקודים הרגשיים, באופן שאנו מתמודדים עם קנאה, תאוות בצע, וגאווה. מה שמוטל בראש ובראשונה על המאזניים בחיי אדם  איננו עובדת החטא, העוולה והמושחת, אלא המעשים הניטרליים, הצרכים. קניינו קובעים קושיות לא פחות מקנאותינו. המשימה העיקרית על כן היא לא כיצד להתמודד עם הרוע, אלא כיצד להתמודד עם הניטרלי, כיצד להתמודד עם צרכים.

א.י. השל, "דת בחברה חופשית", בקובץ אי הביטחון של החירות, עמ' 11 -12 התרגום שלי - ג'ף. 

It is the prophets who teach us that the problem of living does not arise with the question of how to take care of the rascals, of how to prevent delinquency or hideous crimes. The problem of living begins with the realization of how we all blunder in dealing with our fellow men. The silent atrocities, the secret scandals, which no law can prevent, are the true seat of moral infection. The problem of living begins, in fact, in relation to our own selves, in the handling of our emotional functions, in the way we deal with envy, greed and pride. What is first at stake in the life of man is not the fact of sin, of the wrong and corrupt, but the neutral acts, the needs. Our possessions pose no less a problem than our passions. The primary task, therefore, is not how to deal with evil, but how to deal with the neutral, how to deal with needs.

A.J.Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity Of Freedom, p 11-12