"בששת ימות השבוע שרויה הרוח בבדידות. אין מתחשבים בה, והיא נטושה ונשכחת. האדם העמל נתון תחת לחץ. שרוי בדאגה ולכוד על ידי חרדות. אין לו פנאי ליופי רוחני ומופשט. אולם הרוח מצפה לאדם כי יצטרף אליה.

ואז מגיע היום השישי. חרדות ומתחים נסוגים מפני ההתרגשות שלפני מאורע גדול. השבת טרם הגיעה, אך המחשבה על בואה המתקרב מעוררת בלב כול התלהבות עזה ורצון להיות ראוי ומוכן לקבלתה."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  97

Six days a week the spirit is alone, disregarded, forsaken, forgotten. Working under strain, beset with worries , enmeshed in anxieties, man has no mind for ethereal beauty. But the spirit is waiting for man to join it.

Then comes the sixth day. Anxiety and tension give place to the excitement that precedes a great event. The Sabbath is still away but the thought of its imminent arrival stirs in the heart a passionate eagerness to be ready and worthy to receive it.

A J Heschel, The Sabbath