בדרך כלל, אלו היודעים את אמנות הניצול מחוננים גם במיומנות להצדקת מעשיהם, בעוד שאלו המנוצלים בקלות נטולי מיומנות להגשת התלונה שלהם עצמם. אלו שאינם במנצלים ואינם במנוצלים נכונים להיאבק כאשר האינטרסים שלהם נפגעים; הם לא יתערבו במקרים שאינם נוגעים להם באופן אישי. מי יעתור בעד חסרי הישע? מי יעצור בעד מגפת חוסר-הצדק שאין בית דין גבוה לצדק שמסוגל לבלמה?
במובן זה, ניתן לתאר את זעקתו של הנביא כזעקת הפרקליט או לוחם הצדק, המשמש כפה עבור אלו שאין להם הכוח להגיש את התלונה שלהם עצמם. אכן, פועלם המרכזי של הנביאים היה ההתערבות, תוכחה על עוולות שנגרמו לאנשים אחרים, דחיפת אפם לעניינים שנראו לכאורה לא מעניינם ולא באחריותם. אדם שקוּל הוא זה הנותן את דעתו לעסקיו שלו, הנמנע מלהתקרב לשאלות שאינן כרוכות באינטרסים שלו, בייחוד כאשר לא הסמיכו אותו להיכנס לרשות אחרים. ואילו הנביאים? להם לא ניתן כל מנדט מהאלמנות והיתומים להגיש את תלונתם. הנביא הוא בן-אנוש שאין בו סובלנות כלפי עוולות שנעשות לאחרים, שמתרעם על פגיעות של אנשים אחרים. הנביא אף מוסיף וקורא לאחרים להיות לוחמי-צדק עבור החלשים. לכל אחד מחברי הקהילה, ולא רק לשופטים, כיוון ישעיהו את הפצרתו:דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט,
אַשְּׁרוּ חָמוֹץ;
שִׁפְטוּ יָתוֹם,
רִיבוּ אַלְמָנָה (ישעיהו א יז).
א.י. השל, דת וגזע, המאמר בתרגומו של דרור בונדי עומד לראות אור בקובץ מאמרי השל בתרגומו של דרור בהוצאת דביר לקראת חנוכה
As a rule, those who know how to exploit are endowed with the skill to justify their acts, while those who are easily exploited possess no skill in pleading their own cause. Those who neither exploit nor are exploited are ready to fight when their own interests are personally affected. Who shall plead for the helpless?
Who shall prevent the epidemic of injustice that no court of justice is capable of stopping ?
In a sense, the calling of the prophet may be described as that of an advocate or champion, speaking for those who are too weak to plead their own cause. Indeed, the major activity of the prophets was interference, remonstrating about wrongs inflicted on other people, meddling in affairs which were seemingly neither their concern nor their responsibility. A prudent man is he who minds his own business, staying away from questions which do not involve his own intersts, particularly when not authorized to step in - and prophets were given no mandate by the widows and orphans to plead their cause. The prophet is a person who is not tolerant of wrongs done to others, who resents other people's injuries. He even calls upon others,to be the champions of the poor. It is to every member of the community, not alone to the judges, that Isaiah directs his plea :
Seek justice, relieve the oppressed,
Judge the fatherless, plead for the widow,
Isaiah, I:17
A.J. Heschel, Religion and Race, in The Insecurity of Freedom, FSG, p 91-92
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה