הגיגים מספר על ייחוד ושותפות גורל אנושית - הקדמה ל"ציטוט היומי" שהפעם לא יהיה מפיו של השל אלא על השל.
החיים ב"מדינה יהודית", מוקפים גויים שלא אוהבים אותנו ורוצים בהשמדתנו איננו מתכון קל לטיפוח הפנים האוניברסליים שביהדות ולטיפוח הערך של אהבת האדם באשר הוא אדם. ואף על פי כן זו המשימה וזו מורשתו של השל עבורנו. האלטרנטיבה - טיפוח ייחודנו על חשבון הפנים האוניברסליים היא מאד מאד בעייתית ואכמ"ל. די לציין שכל פועלו של ישיעהו לייבוביץ היה מאבק כנגד הסכנות שבטיפוח יתר של אותה היחודיות. חושבים שהיחודיות הזו מבטיחה את קיומנו. זוהי אמת חלקית בלבד.השאלה הנשאלת היא איזו זכות קיום יש ליהדות שמתרחקת מן הגרעין - מן היסוד - האוניברסלי שבו; ליהדות שאינה נותנת את המקום הראוי בפועל לערך היסודי שכל אדם נברא בצלם (לצד שמירה על ההלכה וקיום מצוות ) . אפשר היה לבטל את חשיבותו של השל ולנסות לצמצם את תחום השפעתו לגולה ולזמן אחר, אלמלא דבר שמתחוור ככל שלומדים אותו, והוא שהשל היה תלמיד חכם מובהק; גם נביאי ישראל וגם רביים חסידיים מהמאה ה19 כגון ר שמחה בונים מפשסיחה, הרבי מקוצק ורבים אחרים (כולל חכמי ימי הביניים), דברו מגרונו.
הם מדברים ועלינו לשמוע.
הכומר דניאל בריגן (פעיל זכויות האדם בארה"ב בשנות הששים) על השל:
ראיתי מישהו שהיה לחלוטין שקוע במסורתו הדתית, אך בד בבד היה כלל עולמי ופתוח לאחרים. התחלתי להבין שהשניים הולכים יחדיו, שאם היית איש אמונה עמוקה היית פתוח לאחרים ולא קבעת גבולות או מגבלות ולא אמרת אנחנו בתוך המעגל ואחרים מחוצה לו. השל היה מבין הנבחרים שהאמינו שכולם נבחרים ושעצם העובדה שהינך קיים בעולם פרושו שהינך נבחר.
ראו הקישור להלן
Father DANIEL BERRIGAN. S.J. (Human Rights Activist): I was seeing someone who was totally immersed in his own religious tradition and was at the same time charmingly ecumenical, you know, and open to others. I began to understand that the two went together, that if you were a person of deep faith you were open to others, and you didn’t draw lines or boundaries or say we’re inside the circle and others are out. He was one of the chosen who believed that everyone was chosen and that the very fact of existing in the world meant you were chosen
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה