אם ננתק עצמנו מן ההשראה של הנביאים, לא נוכל עוד לסמוך על ההשראה של לבנו. רגעי ההארה שלנו קצרים, פזורים ונדירים. בהפוגות הארוכות שביניהם, הרוח הוא לעיתים קרובות קהה, צחיחה ונבובה. כמעט אין  נשמה המקרינה יותר אור משהיא מקבלת. קיום מצווה משמעו פגישה ברוח. אך הרוח אינה משהו שאנו רוכשים פעם אחת ולתמייד, כי אם משהו שעלינו לדור עמו. בשל כך הדרך היהודית אל הרוח היא לחזור ולהדגיש את הריטואל, לפגוש את הרוח פעם אחר פעם: את הרוח שבאדם ואת הרוח המרחפת על פני היצורים כולם.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 272

We cannot rely on the inspirations of the heart if we detach ourselves from the inspirations of the prophets. Our own moments of illumination are brief, sporadic and rare. In the long interims the mind is often dull, bare and vapid. There is hardly a soul that can radiate more light than it receives. To perform a mitsvah is to meet the spirit. Th spirit, however, is not something we can acquire once and for all but something we must be with. For this reason the Jewish way of life is to reiterate the ritual, to meet the spirit again and again, the spirit in oneself and the spirit that hovers over all beings.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 344