הדומיה עדיפה על פני הדיבור. מילים אינן הכרחיות להכרה, הצורך בהן מתעורר רק כאשר אנו מבקשים למסור את מחשבותינו לאחרים או להוכיח להם שהשגנו הכרה. < כאן השל מפנה למורה נבוכים, ב,ה >

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 98

Silence is preferable to speech. Words are not indispensible to cognition. They are necessary when we wish to communicate our ideas to others or to prove to them that we have attained cognition. < Heschel in a footnote refers here to Maimonides' Guide to the Perplexed II , p. 5 >

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 123