אנו נדרשים לדעת  לפני מי אנו עומדים, שכן ידיעה זו  אין פירושה אחיזה בדעה מסויימת בלבד. זוהי ידיעה שבה מעורב האדם כולו, שכלו ולבו, גופו ונפשו. לדעת לפני מי  אתה עומד פירושו  לשכוח את כל היתר, בכלל זה את העצמי. במקרה הטוב יכולים אנו להשיג ידיעה זו לרגע בלבד, ורק מפעם לפעם.

מה נותר לנו לעשות מלבד  להתפלל למען תהא בנו היכולת להתפלל, לבכות את עיוורוננו להיותנו חיים בנוכחות אלוהים ?

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 321

It requires a great effort  to realize before Whom  we stand, for such realization is more than having a thought in one's mind. It is a knowledge in which the whole person is  involved; the mind, the heart, body and soul. To know it is to forget everything else, including the self. At best we can attain it for an instant, and only from time to time.

What then is left for us to do except to pray for the ability to pray, to bewail our ignorance of living in His presence ?

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 407