רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שני, 30 בדצמבר 2024

השל על מקומו הנכון והראוי של מורה ....

השל על מקומו הנכון והראוי של מורה ....
חביבה המסורת העממית היהודית ורב ערכה, אבל מוכן אני להודות שמצויים בה במסורת זו כמה דברים שממלאים אותי בושה, כמו, למשל, הוראת הלוואי של השם 'מלמד'. שם זה נרדף לביש-מזל, ויש בכך פשוט משום חילול הקודש, משום התכחשות לרוח היהדות, כי בתורת היהדות אין משימה נעלה מזו של מורה התורה. כך נהג עמנו תמיד. אין אנו חוגגים זכרם של מלכים וגיבורים, אלא של מורים- משה רבנו ורבי עקיבא. המורה היה ויהיה עמוד התיכון בחיי האומה היהודית.
והנה נולדה בימינו נטייה להתעלם מעובדה חשובה זו. ראוי, לדעתי, לכנות את הנטייה הזאת בשם ,'מוסדיות', כי מעלה היא את חשיבותו של המוסד על זו של המורה. והמוסדיות היא צורה חדשה, מודרנית, של עבודה זרה. בניגוד לנטייה זו, הייתי מטעים שאפילו בית הכנסת אינו מרכז החיים היהודיים, ואלה האומרים כך אינם אלא חוזרים על רעיונות הזרים למסורת היהודית.
במרכז היהדות עומד המורה. אף הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה. מכאן האחריות המרובה המוטלת על המורה. אין לדמות חיים יהודיים בלי מסירותם וחריצותם וחוכמתם של המורים שלנו, ואין ערוך להישגיהם ולזכויותיהם של המורים במאמץ לקיום היהדות באמריקה. אבל הגיעה השעה לחזור ולבחון את המטרות ואת היסודות של הפילוסופיה החינוכית שלנו. בתורת הקדמה לבחינה חדשה זו רוצה אני להתריע על שלוש מגמות בחינוך היהודי המודרני והן : רודנות, אפולוגטיקה, וביהייביוריזם דתי.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי", מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 231-232.
ייתכן שזו תמונה בשחור לבן של ‏‏‏5‏ אנשים‏ ו‏אנשים לומדים‏‏
כל הרגשות:
Sefi Dahan, Jonathan Schalom ואחד נוסף

יום חמישי, 26 בדצמבר 2024

"לאחר שמבול הרשע גרף ושטף תבל ומלואה נודד לו שיור העדינות, כיונה עזובה, בין השמים והארץ, ויבקש מנוח במצפון האדם. העדינות היא השכינה. מי ירחם על יונה עלובה זו, אם לא אנחנו, בני ישראל ?

הד זעקות אימים מבתי החניקה, זעקות שלא נשמעו דוגמתן בתולדות האדם, נורא מנשוא. אוי לו לדור שבימיו היה האדם לחרפות ולדיראון עולם. ויחד עם זה, מעולם לא נתלבט כל כך השגב העל־אנושי שבקיומנו בזמננו זה.

מיליוני יהודים שנשמדו עדים הם כי כל זמן שהציווי 'זכור את יום השבת לקדשו' [שמות כ, ז] לא יתקבל על בני האדם, לא תהיה גם לדיבר 'לא תרצח' [שם, כ,יב] אחיזה בחיים. כיום הרי אנחנו, מתי המספר, הדור שהוטל עליו לשמור, להכשיר ולמסור. דור כבד אחריות וכבד גורל אנחנו. עתידה של היהדות היא בידי מעטים. הנהיה אנחנו היהודים האחרונים ?"

א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ' 63

יום שישי, 13 בדצמבר 2024

"פרדוקס עמוק התקיים בנשמתו של ר' מנדל [מקוצק]. מצד אחד, הוא סבר שהאדם הוא לא־כלום ושאפילו לצדיק אסור 'לומר את דברו' כלפי השמיים, ולכן הוא סירב להשתמש בכוח של 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים'. ומצד שני, הוא הסתובב עם טענות קשות כלפי בורא עולם, למרות שרוב הזמן הוא הסתיר את טענותיו תחת מעטה של שתיקה, היו כמה פעמים שבהן זעק את הקובלנות שלו כלפי אלוהים ב'דיבורים' חריפים ועוקצניים.

וכי זו דרכה של היהדות: להיות בקובלנה כלפי אלוהים, ועוד להעלות אותה על השפתיים ?! על הבעיה הזו התנהלה מחלוקת הן בין התנאים והן בין האמוראים.  רבי עקיבא, למשל, סבר שתמיד יש ללמד זכות על ריבונו של עולם. אפילו כשהכול מריר וחשוך, עלינו לקבל את הכול באהבה; זו עבירה לצאת בטענות נגד ריבונו של עולם. רבי ישמעאל, לעומתו, לא היה מוכן לקבל את צרותיו של עם ישראל באהבה, והוא עצמו העז להתרעם על ריבונו של עולם.*

ר' מנדל נהג לפי שיטת ר' ישמעאל. אדם שמבקש לחיות מתוך כנות לא ידחיק ולא יכחיש קושיה שבוערת בו בכאב."

א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 232 - 233

*בהערת שוליים על אתר מפנה השל לתורה מן השמים עמ' 189 -192

יום רביעי, 27 בנובמבר 2024

"מבין כישרונותיו של הרבי מקוצק בלטה יכולתו הכבירה לנסח את רעיונותיו בקצרה,  בחריפות ובשנינות. מספר 'דיבורים' שלו  - שהשתמרו כפי שאמר אותם ביידיש - עוצמתיים בצורה בלתי רגילה."

יום חמישי, 21 בנובמבר 2024

"בשנת 1937, כאשר נתכּנס הקונגרס השני של הנאצים בנירנברג, תיארו סופרי העיתונות העולמית, כגון כתבי הטיימס בלונדון, מתוך התפעלות גלויה את ההפגנות של ארגוני הנאצים השונים. הם לא מצאו די ניבים בפיהם לקלס, להלל ולשבח את היופי הגופני, הסדר, המשמעת והשלמות הספורטיבית של רבבות הנאצים, עולי־הימים אשר התהלכו מטוכסים ובחגיגיות לפני אבי אבות ' התנועה'. הסופרים האלה, שהתלהבו למראה ההוד החיצוני, לא היו מחוננים  בכישרון לחשוף ולראות את הנחשים בצורת אדם, את הארס שהיה מפעפע בקרבם ושהביא זמן לא רב אחר כך כיליון על מיליוני בני אדם."

א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ' 53 - 54

האיור: Johann Christoph Dietzsch

Storm-Tossed Ships Wrecked on a Rocky Coast

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )



יום חמישי, 14 בנובמבר 2024

"בקוצק לא נבהלו בכלל מסכנות ומספקות. ודאות אמונית רדיקלית ניתנת להשגה רק לאחר חוויה עמוקה של חוסר ודאות רדיקלית, של העדר אמונה עמוק. הראש חייב להיות פתוח. כל מחשבה מצריכה התבוננות. אין שום צנזורה בראש למחשבות של כפירה.

בא אליו [לר' מנדל] חסיד עם קושיות:

'רבי, יש לי מחשבות נוראות'.

'דהיינו ?'.

'אני פוחד להעלות זאת על דל שפתיי. רע ומר לי כשאני חושב על זה. אפילו הגיהינום לא יכפר...'.

'נו, תגיד'.

'אוי ואבוי לי. אני חושב לפעמים, חס ושלום, שאין דין ואין דיין'.

'אז מה אכפת לך ?'.

'מה זאת אומרת מה אכפת לי ?', צעק החסיד, ' אם אין דין ואין דיין, איזו תכלית יש לכל העולם ?'.

'אז מה אכפת לך שלעולם אין תכלית ?'.

'רבי, אם לעולם אין תכלית, איזה טעם יש לתורה ?'.

'ומה אכפת לך אם לתורה אין טעם ?'.

'אבוי לחיי, רבי, אם לתורה אין טעם. הרי שאין טעם לחיים. ומזה אכפת לי מאוד'.

ענה ר' מנדל: ' אם כל כך אכפת לך מזה, אתה יהודי ישר וכן; וליהודי ישר וכן - מותר שיהיו מחשבות כאלה'.

הרבי מקוצק ידע היטב שהדרך שלו מסוכנת."

א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 238 - 239

יום חמישי, 19 בספטמבר 2024

מתוך "הערות על מחשבה יהודית בימינו:

לעילוי נשמת הנופלים

היום 350 ימים למלחמה

"דבר זה לימד אותנו דווקא הניסיון ההיסטורי של ימינו: אם האדם איננו אלא אדם, הרי הוא פחות מאדם. היהדות באה ללמדנו שכדי להישאר במדרגת עם עלינו להיות יותר מעם. ישראל נועד להיות עם קדוש. זוהי תמצית תפקידנו. תמצית שאיפתנו. מכאן נובעת הרצינות האלוהית המרחפת על פני הווייתנו. מכאן רגש הכבוד שאנו מתייחסים בו כלפי קיומנו אנו, ביודעים או שלא ביודעים."

א.י. השל, "הערות על מחשבה יהודית בזמננו"  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 283. וראו נא את דברי ההקדמה של בונדי, שם בעמ' 277 - 278 וכן את שאר המאמר כולו.

יום חמישי, 12 בספטמבר 2024



Humility and contrition seem to be absent where most required - in theology. But humility is the beginning and end of religious thinking, the secret test of faith. There is no truth without humility, no certainty without contrition.

A.J. Heschel, "No Religion is an Island", in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity" , FSG, p 245

נראה כי הענווה והחרטה נעדרות בדיוק היכן שהן נדרשות ביותר - בתיאולוגיה. ענווה היא ראשיתה ואחריתה של החשיבה הדתית, מבחנה הסודי של האמונה. אין אמת בלא ענווה, אין ודאות בלא חרטה.

א.י. השל, "No Religion is an Island",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, 173. 

The ultimate truth is not capable of being fully and adequately expressed in concepts and words. The ultimate truth is about the situation that pertains between God and man. 'The Torah speaks in the language of man. Revelation is always an accommodation to the capacity if man. No teo minds are alike, just as no two faces are alike. The voice of God reaches the spirit of man in a variety of ways, in a multiplicity of languages. One truth comes to expression in many ways of understanding.

A.J. Heschel, "No Religion is an Island", in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity" , FSG, p 244

האמת המוחלטת אינה מסוגלת לבוא לידי ביטוי מלא והולם במושגים ובמילים. האמת המוחלטת מכוונת כלפי המצב המתרחש בין אלוהים לאדם. 'דיברה תורה בלשון בני אדם. ההתגלות היא תמיד בהתאמה ( accommodation ) למסוגלותו של האדם. אין דעתם של שני אנשים דומה זו לזו, ואין פרצופיהם דומים זה לזה. קולו של אלוהים מגיע לרוח האדם במגוון דרכים, ברבגוניות של שפות. אמת אחת באה לידי ביטוי בדרכי הבנה מרובות.

א.י. השל, "No Religion is an Island",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי,172. שלש הערות שוליים לטקסט דלעיל הושמטו.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2024

לדף ספי ערב שבת פ' שופטים תשפ"ד

השל ראה קוי דמיון רבים בין הקוצקר לבין קירקגור ואף כתב על כך בשני ספריו האחרונים על קוצק, הספר שביידיש בשני כרכים והספר באנגלית בכרך אחד.

להלן דברים של אדווארד מוניי במאמר  שמופיע בקובץ מאמרים על קירקגור בעריכת תמי יגורי, יעקב גולומב ופיני איפרגן שנקרא "קירקגור בין אמונה אותנטית להונאה עצמית". כותרת המאמר של של מוניי היא "אביר האמונה נוסח קירקגור דוחה הונאה עצמית ואינו קנאי דתי".

"כשברצוננו לאתר מאמין אותנטי, עלינו לחפש אדם שמקרין אהבה, ביטחון, שלווה וקור רול, דבקות במטרה ואומץ לב. עלינו לאתר פגיעות וענווה. נשים לב להיעדר צדקנות עצמית ונפסול את כל מי שצועק את ה'אמת' מגגות הבתים. באיש האמונה נמצא את צניעותה של אי־הידיעה הסוקרטית. אסתכן בכך," כותב מוניי,"שאֶשָּמע כמו בתשדיר פרסומת קליט ואומר שבחיפושנו אחר המאמין עלינו למצוא אדם יציב וקר רוח, אכפתי, אמיץ ומחויב לעצמו ולמטרותיו."

אדווארד מוניי "אביר האמונה נוסח קירקגור דוחה הונאה עצמית ואינו קנאי דתי" בקובץ "קירקגור בין אמונה אותנטית להונאה עצמית"  בעריכת תמי יגורי, יעקב גולומב ופיני איפרגן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, עמ' 152 - 153



יום שלישי, 3 בספטמבר 2024

"Hasidism came, not to add one iota to the words of God, but to inflame God's people with a new joy and thanksgiving and to cause them to feel seen by their Creator."

M Rosen  The Quest for Authenticity The Thought of Reb Simhah Bunim ( "The Quest" ), Urim Publications, p.27



יום שני, 2 בספטמבר 2024

"הרבי מקוצק לא יכול היה לסבול 'יהודים שצורה', 'אח"מים', מדושני עונג מעצמם, הרבנים והלמדנים, שבגלל תואריהם ולמדנותם מחשיבים את עצמם למר בר רב אשי."

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 233

יום ראשון, 1 בספטמבר 2024


" Religion itself, no matter how profound and sublime it may be, is, in the last analysis, only a vessel intended to contain the absolute - the vestment so to speak, of the absolute. And it is necessary  to know how to distinguish the sacred treasure from the vessel which contains it; otherwise one risks falling into idolatry.

But men do not know how, or rather, do not wish, to make this distinction. Idols are to them - why one does not know - nearer, more comprehensible, than God."

Lev Shestov ( Russian religious philosopher, 1866 - 1938)"

M Rosen  The Quest for Authenticity The Thought of Reb Simhah Bunim ( "The Quest" ), Urim Publications, p. 13, the above quote is the epigraph Rosen places at the beginning of his Introduction to "The Quest". 


“‘Przysucha’ (pronounced: Pe-shis-ka) began with the Yehudi (1766 -1814), was continued after his death by his disciple R Simcha Bunim ( 1765 - 1827), and was led in the third generation  by R Menachem Mendel of Kotzk ( 1787 - 1859 ).

But what was it about Przysucha that made it so challenging to the hasidic establishment? What was so unsettling in its program? The answer is simple: Przysucha had, directly or indirectly, declared an internal war upon the hasidic leadership of its time. It simply refused to accept anything that smelled of falseness and self-deception, be it the honor due to a zaddik or a particular religious practice. In short, Przysucha equated pretension and self-deceit with idol worship.”


M Rosen  The Quest for Authenticity The Thought of Reb Simhah Bunim , Urim Publications, p. 18

יום רביעי, 28 באוגוסט 2024

In his wisdom and awe, Reb Mendel knew full well how the most fiery accusations could sound like gibberish when articulated. One of the Kotzker's disciples said, 'To think a thought is easy but to express it is no mean feat. That is the way we pray: 'Open the mouths of those who put their trust in Thee.' In Kotzk they cultivated the eloquence of silence.

A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p.280

יום ראשון, 25 באוגוסט 2024

One's integrity must constantly be examined. In [the Kotzker's] view, self-assurance, smug certainty of one's honesty was as objectionable as brazen dishonesty.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p.320

יום שישי, 16 באוגוסט 2024

השל המרדן הרדיקלי ( טיוטה בעבודה )


השל "השתמש" בקוצקר כדי להציג בפני הציבור האמריקאי חלק מעמדותיו הרדיקליות שלו עצמו.

וכך כותב השל במסה שכתב באנגלית על הקוצקר, בפרק האחרון בספר שנקרא "הקוצקר היום", בתרגום לעברית של הח"מ:

"הקוצקר, נשמה שחיה במחאה - התרסה ( dissent ), היה כולו מחאה נגד הרידוד  וההחצנה של היהדות.

 The Kotzker, a soul living in dissent, was all protest against the trivialization and externalization of Judaism.

כל קיומו של הקוצקר היה בבחינת מבוכה לאדוקים ולשבעים*. עם זאת הקוצקר לא היה הראשון להפנות את תשומת הלב לצרעת רוחנית. קדמו לו נביאי ישראל.

שִׁמְעוּ דְבַר ה' , בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

כִּי רִיב לַה', עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ

כִּי אֵין-אֱמֶת וְאֵין-חֶסֶד וְאֵין-דַּעַת אֱלֹהִים, בָּאָרֶץ

         הושע ד, א 


"'כולם נוהגים בשקר' ( ירמיהו ח, י)^. 'כל אדם משקר' ( תהילים קטז, יא )** ובוגד - אפילו בחברו הטוב. אפילו בני בוגד בי, אומר דוד המלך."

עבור הקוצקר היתה המחלה רחבה ועמוקה יותר. סכנתה היתה חדה יותר. כזב, כזב - עצמי בעיקר היתה מחלה אוניברסלית ואולי אפילו קטלנית.

מה שקירקגרד כינה .....ישׂים באותה מידה לחיי הקוצקר. עמדת האו/ או  שננקט על ידי שני האישים, שאומרת שכל אדם תר או אחר אלוהים או אחר האגו שלו - דילמה זו מבוססת על הנחה שני היעדים מוציאים זה את זה.

עם זאת על פי התנ"ך סיפוק הצרכים הלגיטימיים של האדם הוא ברכה. אין על כן, סיבה לטעון שבכל מקרה - הנורמה צריכה להיות להתעלם מה"אני". האלוהי והאנושי אינם נתפשים כמטבעם  נוגדים או במתח מתמיד ביניהם. האדם מסוגל להתנהג בהתאם לרצון הקב"ה; הוא מסוגל להיות שותפו של הקב"ה בתהליך הגאולה; הוא מסוגל ללכת בדרכי הקב"ה במעשי אהבה וחסד.

----------200824

ככל שהמשכתי לקרוא בפרק האחרון הנ"ל בספרו של השל באנגלית על הקוצקר גבר בי התימהון והקריאה נעשתה קשה יותר. מה כל ההתעסקות האובססיבית הזאת "באמת". אני כבר בן 67 עם עשרות שנים של עבודה ב"בעולם האמיתי"" באמתחתי; חיים בעולם האמיתי על כל הכרוך בכך, הקשיים, הimperfections -  הדברים הבלתי מושלמים. איני מתפלא שאין מילה בעברית לדבר הזה. נקודת המבט של השפה העברית היא מפוקחת. וכך נטשתי לעת עתה את הפרק הזה והלכתי לספר שכתב השל ביידיש על הקוצקר. הספר הזה תורגם לפני כמה שנים  - בשתי פעימות - לעברית.

השאלה שמעסיקה אותי היא: למה לנו היום הקוצקר ? למה עסק השל בקוצקר ? מעבר לשאלות האישיות הפתוחות מהביוגרפיה שלו שביקש לסגור בערוב ימיו. מה ביקש השל - לומר לנו על עצמנו ועל העולם באמצעות הקוצקר ?

וכך כותב השל ביידיש בתרגומם של דניאל רייזר ואיתיאל בארי בתחילת הפר ק הראשון של הכרך הראשון של הספר:

"הרבי מקוצק, אחד מהוגי הדעות המקוריים ביותר שנולדו לעם היהודי, נאבק ונפתל עם הבעיות העמוקות ביותר של הקיום האנושי. לתובנותיו נודעת חשיבות רבה עבור ההגות הדתית המודרנית. על מנת לעמוד על טיבה של שיטת קוצק ולהיווכח בבירור ובמפורש בהיקפה, מן ההכרח לתרגם אותה ללשון המינוח הפילוסופי. אך איני רוצה," כותב השל ביידיש, "לעשות זאת. שכן בהרקת  תוכנה של לשון התורה אל לשון המינוח החילוני הולכים לאיבוד הטעם והריח, והתוכן מסתלף בקלות רבה.

כל הבקי בפילוסופיה מודרנית יבחין מיד כי הרבי מקוצק עסק לפני למעלה ממאה שנה בסוגיות שכיום הן שאלות בוערות."

ארץ ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל היושב  בציון עסוקים מאז השבעה באוקטובר בשאלות בוערות ממש, ולא מהסוג שהשל כיוון אליהן. אף על פי כן השאלות שהוא כיוון אליהן לא נעלמו. אפשר גם, שיש  קשר בין השאלות. איני יודע. עלינו להחזיר את החטופות והחטופים ואיכשהו לשים את המלחמה הארורה שנכפתה עלינו מאחורינו. אחרי כן נצטרך להתמודד עם השאלה - כיצד תמשיך החברה הישראלית הלאה ? בינתיים, בזמנים מטורפים - כפי שלימד אותנו רבי נחמן  - יש מקום לעיין בדברים על זמנים מטורפים...

המשך על כן בלי נדר יבוא




-----------------------------------------------------------------------------------

* His very existence was an embarrassment to all who were devout and smug

^ בפועל חלק הפסוק הרלוונטי אומר "מנביא ועד כהן כולה עושה שקר". השל תרגם  Everyone deals falsely

** הפסוק אומר: אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב. השל תרגם Every man lies

יום חמישי, 15 באוגוסט 2024


What is at stake in our lives is more than the fate of one generation. In this moment we, the living, are Israel. The tasks begun by the patriarchs and prophets, and carried out by countless Jews of the past, are now entrusted to us. No other group has superseded them. We are the only channel of Jewish tradition, those who must save Judaism from oblivion, those who must hand over the entire past to the generations to come. We are either the last, the dying,  Jews or else we are those who will give new life to our tradition. Rarely  in our history has so much depended upon one gneration. We will either forfeit or enrich the legacy of the ages.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 420 - 421


המונח על הכף אינו רק גורלו של דור אחד. ברגע זה אנחנו, החיים, מהווים את עם ישראל.  המשימות שהתחילו בהן האבות והנביאים, ושבוצעו בידי אין־ספור יהודים בעבר, נתונות היום בידינו. שום קבוצה אחרת לא החליפה אותם ובאה תחתם. אנחנו הערוץ היחיד למסורת היהודית, אלו שעליהם להציל את היהדות מאבדון, אלו שעליהם להנחיל את העבר כולו לדורות הבאים. בידנו להיות היהודים האחרונים, הגוססים, או היהודים המפיחים חיים חדשים במסורתנו. רק לעתים נדירות בתולדות עמנו היה כל כך הרבה נתון בידיו של דור אחד. דורנו הוא זה שעתיד  או לוותר על מורשת הדורות או להעשירה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 330, בשינויים שלי - ג'ף

In a very strange way, I found my soul at home with the Baal Shem but driven by the Kotzker. Was it good to live with one's heart  torn between the joy of Mezbizh and the anxiety of Kotzk ? To live both in awe and  consternation, in fervor and horror, with my conscience on mercy and my eyes on Auschwitz, wavering between exaltation and dismay ? Was this  a life a man would chose to live ?I had no choice: my heart was in Mezbizh, my  mind in Kotzk.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p. xiv

יום שלישי, 9 ביולי 2024

היחולו שינויים או תמורות בקיום המצוות לעתיד לבוא ? הרבה חכמים האמינו שבימות המשיח, כשתמלא הארץ דעה את ה' יזכו לשמוע 'תורתו של משיח', תלמודו של משיח', ואף 'חידוש תורה'. תאמר, שכוונתם שיזכו לתפוס ולהשיג דברי עיון שלא שערום אבותיהם, ושבהלכה למעשה לא ישתנה שום דבר ? מה שהיה הוא שיהי, יבוא בן דוד, והעולם יחזור לכמות שהיה ? עניין זה חשוב היה בעיני חכמים, והרבה הגו ונחלקו בו.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 1053

Like all concrete beings, man occupies a place in physical space. However, unlike other beings, his authentic existence goes on in an inner space.

A.J. Heschel. Who is Man ? Stanford U Press, p. 7

יום חמישי, 4 ביולי 2024

The Sabbath is not for the sake of the weekdays; the weekdays are for the sake of the Sabbath*. It is not an interlude but the climax of living.

* In footnote no 5 Heschel refers here to The Zohar, I,  75

A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 2

השבת איננה קיימת למען ימי החולין, ימי החולין קיימים למען השבת*. השבת איננה מנגינת ביניים, היא פיסגת החיים.

* בהע"ש 5 מפנה כאן השל לזוהר, בראשית עה ע"ב

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 38

יום שני, 24 ביוני 2024


האם נכון להתעקש על כך שיש להבין את מילות המקרא אך ורק לפי הוראתן המילולית ? לעתים קרובות דומה שכוונת הנביאים לא הייתה שיבינו אותם באופן מסוים או ברמה אחת, אלא באופנים רבים וברמות אחדות; הכול בהתאם למצב שבו אנו נמצאים. ואם זו אכן הייתה מטרתם, אסור שנצמצם את הבנתנו למשמעות אחת בלבד.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 144. וראו ל. ויטגנשטיין, "חקירות פילוסופיות", תרגום עדנה אולמן־מרגלית, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, בין השאר סעיפים 23, 27 בעמ' 46 -47

Is it correct to insist that Biblical words must be understood exclusively according to one literal meaning ?  It often seems as if the intention of the prophets was to be understood not in one way, on one level, but in many ways, on many levels, according to the situation in which we find ourselves. And if such was their intention, we must not restrict our understanding to one meaning.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 179. See L Wittgenstein, Philosophical Investigations, sections 23, 27 among others, Basil Blackwell & Mott Ltd, pp 11e- 13e

יום ראשון, 23 ביוני 2024


אין דרך טובה יותר לשגות בהבנת ההתגלות מאשר להבין את הנאמר באופן מילולי, לדמות שאלוהים ניהל עם הנביאים שיחות חוץ בטלפון. אך רובנו נכנעים לשיגיונות מעין אלה ושוכחים שאבי כל חטא בעניין השאלות המוחלטות הוא חוסר המעוף הפרשני, שגורר קריאה שאינה חורגת מפשט הפסוק.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 144. בין השאר, לא מצאתי זכר לביטוי "חוסר המעוף הפרשני" במקור באנגלית להלן אם כי אולי השל היה חותם על התרגום הזה ?

The surest way of misunderstanding revelation is to take it literally, to imagine that God spoke to the prophet on a long-distance telephone. Yet most of us succumb to such fancy, forgetting that the cardinal sin in thinking about ultimate issues is literal mindedness. The error of literal mindedness is in assuming that things and words have only one meaning.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 178 -179

יום חמישי, 20 ביוני 2024



נפלא עולמנו ורב שגב. אך בלי דבר אלוהים לא היה עולם, לא היה פלא ולא היה שגב.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'146


Sublime, magnificent is the world. Yet if it were not for His word, there would be no world, no sublimity and no magnificence.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 181

יום שבת, 15 ביוני 2024

על התגלות


יש עובדות רוחניות שבשום פנים ואופן אי־אפשר לתת להן ביטוי מילולי, עובדות שנמצאות לחלוטין מחוץ לטווח הדמיון וההגדרה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  149

Revelation is a mystery for which reason has no concepts.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p.  189

ההתגלות היא תעלומה, ואין לתבונה קטגוריות ההולמות אותה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  152


יום שני, 10 ביוני 2024

אלו דברים לחג מתן תורה תשפ"ד

לזכר הנופלים ובתפילה לשובם המהיר של החטופות והחטופים

We must not try to read chapters in the Bible dealing with the event at Sinai as if they were texts in systematic theology. Its intention is to celebrate the mystery, to introduce us to it rather than to penetrate or explain it. As a report about revelation the Bible itself is a midrash.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 185


"אסור לנו לקרוא את פרקי התורה שבהם מתואר  מעמד הר סיני כאילו היה מדובר בטקסטים של תיאולוגיה שיטתית. כל כוונתם לחגוג את המסתורין, להציג אותו בפנינו ולא לחדור לתוכו או לתת לו פשר. כעדות להתגלות המדרש עצמו הוא מדרש."

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 149

"חג שמח"

   ג'ף

יום חמישי, 6 ביוני 2024


We are concerned with the problem of man because he is a being afflicted with contradictions and perplexities, because he is not completely a part of his environment. A good horse, properly cared for, lives as a part of his habitat and is unencumbered by problems. In sharp contrast, man is a problem intrinsically and under all circumstances. To be human is to be a problem, and the problem expresses itself in anguish, in the mental suffering of man.

A.J. Heschel. Who is Man ? Stanford U Press, p 3

יום שני, 27 במאי 2024


"לפי שיטת רבי עקיבא, התורה היא הכלי שבו נברא העולם. רצונך לעמוד על מהותה, השתדל להשיג את העולם על פי התורה, ולא את התורה על פי העולם. אין אתה עומד על לשון התורה על פי דרכי לשונם של בני אדם, ועל אחת כמה וכמה שבהשגת מתן תורה, החזיון המופלא מכל מופלא, שאין לו דמיון במאורעות שעל פני האדמה"

.....

"התורה כתובה ועומדת בשמים. יש גבוה מעל גבוה, תורה על גבי תורה. רואה רבי עקיבא את התורה מתוך אספקלריה של מעלה, מתוך התייחסות התורה אל הקדוש ברוך הוא, מתוך  סמיכות גומלים של התורה ונותן התורה, כי גם מתן תורה לישראל צורך גבוה הוא."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  920

"רבי עקיבא סובר 'כשאמר משה את התורה בשמים היה', ברם בבית מדרשו של רבי ישמעאל אמרו: 'וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות למרום'. לפי רבי עקיבא, 'שהרכין הקדוש ב"ה שמים התחתונים ושמי השמים העליונים על ראש ההר, וירד הכבוד על הר סיני...כאדם שהוא מציע את הכר על ראש המטה, וכאדם שהוא מדבר מעך גבי הכר'. כנגד זה אמר רבי יוסי בן חלפתא: 'מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום'. יש אומרים שהקדוש ב"ה התעסק בקבורתו של משה, ורבי ישמעאל סובר שמשה קבר את עצמו, כלומר: נכנס במערה ושם מת."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  921


"במשנתו של רבי עקיבא אין מקום להבחנה היסטורית, להבדלה שבין מוקדם ומאוחר. מתן תורה - למעלה מן הזמן, ואפשר גם למעלה מן המקום: 'כשאמר משה את התורה בשמים היה'." 

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  921 <כאן מפנה השל הערת שוליים  מס' 9 על אתר לספר ראשון [ תמ"ה ] עמ' 94 ועוד נגיע לזה ב"נ


ההשקפה השלטת בתורת העיקרים, שכל התורה משה אמר מפי הקודש, ש'תורה מן השמים' משמע ש'כל התורה כולה מן  השמים', והאומר שבר אחד משה אמר מפי עצמו הרי זה כופר, יצאה מבית מדרשו של רבי עקיבא. ברם בבית מדרשו של רבי ישמעאל התנגדו לזה.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  921

שני מובנים לאימרה 'תורה מן השמים'. במובן הראשון הלשון 'מן השמים' רמז לקול אלהים ששמעו בני ישראל מן השמים, כמו שכתבו: 'מן השמים דברתי עמכם' ( שמות כ, כב ) , ' מן השמים השמיעך את קולן' ( דברים ד, לו) . אותו הקול לא השמיע אלא עשרת הדיברות בלבד. בהתאם לזה סובר רבי ישמעאל 'תורה מן השמים' משמע עשרת הדיברות.

....

כנגד זה רבי עקיבא, שהורה שבשעה שאמר משה את התורה בשמים היה, האמין כנראה שמשה רבינו הוריד את כל התורה מן השמים. 'תורה מן השמים' משמעותה כל התורה ולא רק עשרת הדיברות.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  921

מיסודות האמונה, ששתי תורות ניתנו לישראל, אחת בכתב ואחת בעל פה. אלא שגם בהבנת היסוד הזה נשתמרו שתי שיטות: שיטת ההפלגה ושיטת הצמצום. לפי שיטת ההפלגה, משה קיבל את התורה בסיני עם כל פירושיה, כללותיה, פרטיה ודקדוקיה, לרבות הדברים שנאמרו על ידי חכמים שבאו אחריו. לפי שיטת הצמצום, פירושי המצוות ודרך קיומן נאמרו בסיני, ברם הרבה פרטי הלכות ודקדוקים הם דברים שפירשו או תיקנו חכמי תורה שבעל פה.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  925

יום שישי, 24 במאי 2024


"Nothing is as hard to suppress as the will to be a slave to one's own pettiness. Gallantly, ceaselessly, quietly, man must fight for inner liberty. Inner liberty depends upon being exempt from domination of things as well as from domination of people. There are many who have acquired a high degree of political and social liberty, but only very few are not enslaved to things. This is our constant problem - how to live with people and remain free, how to live with things and remain independent."

A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 82

"אין דבר קשה לביטול כמו הרצון להשתעבד לקטנוניות. באומץ לב, ללא הפסקה, ומתוך שלווה וביטחון, חייב האדם להילחם למען חירות פנימית, למען חירות ממגבלות עצמיות. החירות הפנימית תלויה ביכולת להשתחרר מהעול הכבד של הדברים ומעולה של החברה. רבים זכו לחירות מדינית וחברתית, מעטים הם אלה שאינם משעובדים לדברים. הבעיה המוצבת בפנינו בקביעות היא - כיצד לחיות עם אנשים ולשמור על חירות; כיצד לחיות עם חפצים ולשמור על עצמאות."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 119

יום חמישי, 23 במאי 2024

Unlike the being of all other beings, man knows himself as being exposed, challenged, judged, encountered. To be human is to be a problem. Is the wondering, wrestling, searching, and quandry a self-inflicted disease ? Eliminate the challenge, the wrestling, and man will be deprived of his humanity. Being challenged is not man-made, an attitude, an awareness; it is an essential mode of being.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press. p. 104 -105, to be continued....


"[רבי ישמעאל ] מתעמק בסוד חיבור התורה ומגלה טעמים וכוונות בדרכי ביטויה. 'גיברה תורה כלשון בני אדם', 'כינה הכתוב', 'דרך ארץ דיברה תורה', ועוד. ביסוד ההשקפה הזאת מונחת ההנחה שהצורה מאוחרת לתוכן, ושאין לשון התורה אלא כלי שרת, טפלה לתכלית. מתן תורה צורך הדיוט, והתכלית ללמד צורה לישראל. 'משמיעים את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע'. תוכן וצורה שתי רשויות הם. יש דברים בתורה שתוכנם לפי דעת המקום, אבל לשונם לשון משה."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  919

יום ראשון, 19 במאי 2024

The world is a problem as well as a task. We find meaning by discovering that the problem is in the task, in cultivating the art of sensing our part in the task, in the discovery that the world is a problem as well as an expectation.

Meaning insinuates itself into our existence. We cannot grab or conquer it, we can only be involved in it.

Human living is not simply being here and now, being around, a matter of fact; it is being in a dilemma, being cross-examined, called upon to answer. Man is not left alone.

Unlike the being of all other beings, man knows himself as being exposed, challenged, judged, encountered. To be human is to be a problem.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press. p. 104, to be continued....

יום ראשון, 12 במאי 2024


בעיני רבי ישמעאל התורה ספר פתוח הוא, שכל היודע את כתבו יכול לקרוא בו. אין דעתו סובלת ערפל, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. מכאן שאין רבי ישמעאל מקבל את ענייני מתן תורה ולשון התורה כעניינים המסתתרים בשפריר חביון, נעלמים מכן רעיון, דברים שאין להרהר בהם. הוא בוחן ובודק את דרכי נתינתה ואת תכונות סיגנונה, תובע סדר, הכרח, הגיון.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  919

יום שישי, 10 במאי 2024

עוד על השבת


"ישנו עולם של דברים, וישנו עולם של רוח. השבת היא המיקרוקוסמוס של הרוח, הממזגת בתוכה את כל יסודות המקרוקוסמוס של רוח זו.

כשם שהעולם אינו חב את קיומו לכוחו של האדם - הוא פשוט מתקיים - כך אין  הרוח חבה את קיומו לשכלו של האדם.

שבת אינה קדושה בזכות האדם. אלוהים הוא אשר העניק קדושה ליום השביעי.

העולם נברא, על־פי לשון המקרא, בשישה ימים, אך המשך קיומו תלוי בקדושת היום השביעי. כבירים הם החוקים השולטים בכל תהליכי הטבע, אך ללא קדושה תחדל הכבירות, תחדל התקיימותו של עולם הטבע."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  108

There is a world of things and a world of spirit.

Sabbath is a microcosm of spirit, as if combining in itself all the elements of the macrocosm of spirit.

Just as the physical world does not owe its existence to the power of man - it is simply there - so does the spirit not owe its existence to the mind of man. The Sabbath is not holy by the grace of man. It was God who sanctified the seventh day.

In the language of the Bible the world was brought into being in the six days of creation, yet its survival depends upon the holiness of the seventh day. Great are the laws that govern the processes of nature.Yet without holiness there would be neither greatness nor nature.

A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 71

יום שלישי, 7 במאי 2024

"רבי ישמעאל אין לו חלק בנסתרות, ואין הוא שואל: מה לפנים ? בשלון צנועה אמרו בבית מדרשו: 'תורה לפי שחביבה מכל נבראה קודם לכל'. והעם מפני 'שכל מי שחביב קודם את חבירו'. רחוקה ממנו הנטייה להציץ מאחורי הפרגוד, לדרוש במופלא ולשאול: מה למעלה ? איה מקום כבודה של התורה ?"

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  919

יום ראשון, 5 במאי 2024

"באספקלריה של הרעיון על 'התורה שבשמים' משתקפת התורה המצויה בידינו השתקפות מסתורית, אין־סופית. אין לשונה כלשון בני אדם, ואין להשיגה באמת־בניין של מידות הגיון אנוש."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  918


To celebrate is to share in a greater joy, to participate in an eternal drama. In acts of consumption the intention is to please our own selves; in acts of celebration the intention is to extol God, the spirit, the source of blessing.

What is the purpose of knowledge ? We are conditioned to believe that the purpose of knowledge is to utilize the world. We forget that the purpose of knowledge is also to celebrate God. God is both present and absent. To celebrate is to invoke His presence concealed in His absence.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press. p. 117


"התורה, הרבה מבואות יש בה, ' הרבה דלתות יש בה, הרבה פתחים יש בה. וכן הוא אומר: 'אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום' ( משלי ח, לד ).

בספר זה ניסיתי לפתוח דלתות, ולהיכנס למבואות שאינם מפולשים לרשות הרבים. נתברר שיש מן הדברים שהם מוסכמים אצל המון עם שלא תמיד היו מקובלים על חכמי ישראל."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 910 - 911

יום שישי, 3 במאי 2024

"בששת ימות השבוע שרויה הרוח בבדידות. אין מתחשבים בה, והיא נטושה ונשכחת. האדם העמל נתון תחת לחץ. שרוי בדאגה ולכוד על ידי חרדות. אין לו פנאי ליופי רוחני ומופשט. אולם הרוח מצפה לאדם כי יצטרף אליה.

ואז מגיע היום השישי. חרדות ומתחים נסוגים מפני ההתרגשות שלפני מאורע גדול. השבת טרם הגיעה, אך המחשבה על בואה המתקרב מעוררת בלב כול התלהבות עזה ורצון להיות ראוי ומוכן לקבלתה."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  97

Six days a week the spirit is alone, disregarded, forsaken, forgotten. Working under strain, beset with worries , enmeshed in anxieties, man has no mind for ethereal beauty. But the spirit is waiting for man to join it.

Then comes the sixth day. Anxiety and tension give place to the excitement that precedes a great event. The Sabbath is still away but the thought of its imminent arrival stirs in the heart a passionate eagerness to be ready and worthy to receive it.

A J Heschel, The Sabbath

יום חמישי, 2 במאי 2024

"גל של אגוזים"

" התייחסו לפרטי הדינים כאל גל של אגוזים. מה אגוז אתה נוטל אחד מהכרי וכולם מדרדרים ומתגלגלים זה אחר זה, כך הדינים, אתה נוגע באחד וכולם מדרדרים.

יודע אני שכמה דבר[ים] בחיבור זה עתיד[ים] להסעיר את האגם הקפוא של חיי הרוח בישראל...אילולא אדם לא מטא, לא היתה בחירה בעולם. חולם אני על הכתוב השלישי שיכריע ביניהם. כרם דיבנה והפרדס של אלישע, אנשי מחאה מטילי ספק, תוהים דורשים מתריעים, מוקיעים. מכל מלמדי השכלתי."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 910 

יום רביעי, 1 במאי 2024

"בראשונה רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין. ראה שלא יתקיים העולם, צרפו למידת הרחמים. הקדוש ברוך הוא לא עמד על דעתו והתחשב בכח הסבל של העולם, על אחת כמה וכמה שחייבים מנהיגי העדה להתחשב במהלך המחשבה של הדור.

עניין הרחמים משמעו השתתפות בצער. ואין הצער מוגבל לכאב בשר אלא גם ליסורי נפש, יסורי מבוכה, אף יסורים של כפירה [אמונה?]*

*[ השל הוסיף בכתב ידו סימן שאלה מעל המילה המוקלדת 'כפירה' והוסיף 'או אמונה']"

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'909 - 910 במקור חלף ה* מופיעה הערת שוליים מס' 14

Indebtedness is given with our very being. It is not derived from conceptions; it lives in us as an awareness before it is conceptualized or clarified in content. It means having a task, being called.

A J Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p. 108

יום חמישי, 11 באפריל 2024


 העובדה שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.

דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת דורות.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א עמ' 57 - 58

יום רביעי, 10 באפריל 2024


"התאבקותם של אבות סימן לבנים. כשם שהאמונה משותפת לנו ולראשונים, כך גרעיני תמייה לנו ולהם. הקדוש ברוך הוא אפילו במעמד הר סיני לא הוציא תעלומה אור. 'ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוהים' ( שמות כ, כא ). 'ויהי כשמעם את הקול מתוך החושך' ( דברים כ, כ) - 'השמיע הקדוש ברוך הוא את קולו מתוך האש והחושך, ולא מתוך האור'."*

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א. עמ' 409. *בהערת השוליים על אתר מפנה השל לפרקי דרבי אליעזר, פמ"א.


יום שלישי, 9 באפריל 2024

בבית מדרשו של רבי עקיבא סברו, שהכל בידי שמים. התורה לכל פרטיה מתן מן העליונים היא, ואין הנביא אלא כלי המקבל את ההשראה. לעומת זאת סברו בבית מדרשו של רבי ישמעאל, שיש דברים שמשה עשה מדעתו; הנביא שותף במעשה הנבואה, ולא בית קיבול בלבד. כרוכות במחלוקת זו שיטות שונות בתפיסת דרכו של האדם. בבית מדרשו של רבי עקיבא נאמר: בני ישראל מחוסרי אמנה היו, ואף בשעה הרת עולם, כגון קריעת ים סוף ולפני הר סיני, לא האמינו בכל לב. על שיטה זו חלקו בבית מדרשו של רבי ישמעאל, ודרשו את ישראל לשבח ולא לגנאי.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א. עמ' 241