מדברים על חובותיו של היחיד למסורת. ומה בדבר זכויותיו של היחיד ביחס למסורת ?
שכחנו את אהבת אלוהים את ישראל, שכחנו שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, שהתורה דרכיה דרכי נועם....
חל שינוי גמור בשטח החינוך. היהודים שואבים את רוב ידיעותיהם לא ממעייני התלמוד אלא ממקורות תרבות חילונית. משא - ומתן של הלכה והגיונו זר ורחוק לרוב העם, אף לא ידעו ולא יבינו את המושגים , את הערכים. אין לשון משותפת לאנשי הלכה ולרוב העם. קם דור הפלגה. אין איש שומע שפת רעהו. זה אומר כולו שלי וזה אומר כולו שלי. זה שואל לבנה וזה מביא טיט. הכל יודעים שהיהדות היא עול כבד. אבל מי יודע שהיהדות היא גם 'עונג הרוחות ועדן הנפשות', שהשבת היא מעין עולם הבא ? האם היהדות אסורה בהנאה ? בידי הרבה מאתנו נעשתה המסורת לעץ יבש. פג טעמו וזז ליחו. רבים הם המדברים בשם האומה שלא קראו ולא שנו, שלא טעמו טעם יהדות ולא התענגו מטובה, שקליפתה אוכלים ותוכה זורקים. הזיבורית שלנו מפורסמת ברבים. העידית שלנו גנוזה ליחידי סגולה. חטאנו כי לא ידענו לפענח את הנעלם, איך לפקוח את עין הלב, איך להוציא את מאור התורה מנרתיקו. לא טיפחנו את העין - והעין סמויה; לא טיפחנו את האוזן - והאוזן אטומה. אנו המורים קטני אמנה, מתהלכים סביב לבעיות היהודי, ובנקודה אין נוגעים.
א. י. השל ,מתוך מאמר שנקרא "על יחודו של הקיום היהודי, דור יודע עדות - ואין בכוחו להעיד", שפורסם בירחון בשם "מולד" בשנת 1957
We speak of the obligations of the individual to tradition. But what of the rights of the individual within the tradition ? We have forgotten the love of God for Israel. We have forgotten that 'the Holy One , blessed be He, does not ask the impossible of His creatures,' that the ways of the Torah are 'ways of pleasantness.'....
A complete change has taken place in the field of education. For the most part Jews derive their knowledge not from Talmudic but from secular sources. Halachic ways of thinking and reasoning are strange to most people; they have no inkling of these concepts and values. The authors of the Halacha and the modern man do not speak the same language. A divided generation has risen. A man does not understand the language of his neighbor. Each side claims to possess all the truth. All know that Judaism is 'a burden.' But who knows that it is also ' a joy of the spirit and the Eden of the souls', that the Sabbath is a foretaste of the world to come ?
A. J. Heschel , The Individual Jew and his Obligations ( a paper presented in Hebrew to the Jerusalem Ideological Conference, convened at the Hebrew University in Jerusalem in August 1957 ) , in The Insecurity of Freedom pp 195 -196
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה