הרבי חיים מצאנז היה רגיל לספר:

"בימי עלומי, כשנתלקחה בקרבי אהבת השם, סבור הייתי, שאחזיר את כל העולם למוטב, ויתדבקו בהשם יתברך. אבל במהרה הבנתי, שדי יהיה אם אחזיר למוטב את אנשי עירי. יגעתי ימים רבים, ולא עלה הדבר בידי. והנה הכרתי שעדיין אני תופס מרובה, ופניתי אל בני ביתי, אבל לא הצלחתי להחזירם למוטב. לבסוף עלה על דעתי: רצוני לתקן את נפשי, שאעבוד את השם באמת. והנה גם דבר זה לא הוצאתי לפעולות".

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 387

Rabbi Hayyim of Zans used to tell this story about himself:

"In my youth when I was fired with the love of God, I thought I would convert the whole world to Gid. But soon I discovered that it would be quite enough to convert the people who lived in my town, and I tried for a long time, but did not succeed. Then I realized that my program was still much too ambitious, and I concentrated on the persons in my own household. But I could not convert them either. Finally it dawned on me: I must work upon myself, so that I may give true service to God. But I did not accomplish even this."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books, ( one vol. ed. 2nd book ) p. 214