המקרא הוא תשובה לשאלה העליונה: מה ה' דורש מאתנו ? אולם שאלה זו כבר חלפה מן העולם. אלוהים מצטייר כערפל סמיך הנחבא מאחורי  רעלה של חידות. קולו נעשה לנו זר, זר לרוחנו, ללבנו ולנשמותינו. למדנו להטות אוזן קשובה לכל 'אני' למעט ה'אני' של אלוהים. האדם בן זמננו יכול להצהיר בגאווה: דבר בממלכת החי אינו זר לי, אך ממלכתו של מלך מלכי המלכים זרה לי מכול וכול. זהו גורלו של המקרא בחיים המודרניים: אמנם הוא מספק תשובה נשגבת, אך כבר אין אנו זוכרים את השאלה. אם לא נצליח לגלות מחדש את השאלה, אבדה כל תקווה שנבין את המקרא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 136

The Bible is an answer to the supreme question: what does God demand of us ? Yet the question has gone out of the world. God is portrayed as a mass of vagueness behind a veil of enigmas, and His voice has become alien to our minds, to our hearts, to our souls. We have learned to listen to every 'I' except the 'I' of God. The man of our time may proudly declare: nothing animal is alien to me but everything divine is. This is the status of the Bible in modern life: it is a sublime answer, but we do not know the question any more. Unless we recover the question, there is no hope of understanding the Bible.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 169