רבי צעיר התאונן לפני הרבי מרוזין: "בשעות שבהן אני מתמכר ללימוד, מרגיש אני חיים ואור, אבל אך פוסק אני מללמוד מיד נעלם הכל. מה עלי לעשות ?"

השיב הרוזיני: משל לאחד ההולך בליל-חושך ביער, ולשעה קלה נלווה אליו איש אחד הנושא פנס בידו, אבל כשהם מגיעים לפרשת דרכים נפרדים הם זה מזה, והראשון מוכרח לשוב ולגשש. ואילו אדם הנושא את אורו שלו אין לו לירוא מפני החושך".

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 281

A young rabbi complained to the rabbi of Rizhyn: "During the hours when I devote myself to my studies I feel life and light, but the moment I stop studying it is all gone. What shall I do ?"

The rabbi of Rizhyn replied: "That is just as when a man walks through the woods on a dark night, and for a time another joins him, lantern in hand, but at the crossroads they part and the first must grope his way on alone. But if a man carries his own light with him he need not be afraid of any darkness.

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books (one vol. ed, Book II) p.62-63