רעיון ההסתפקות העצמית של האדם, רוצה לומר, הערכתו המופרזת של האדם את עצמו, הושתת על הכללה: מן העובדה שהטכנולוגיה הצליחה לפתור בעיות אחדות הוסקה המסקנה, שבכוחה של הטכנולוגיה לפתור את כל הבעיות. מסקנה זו התגלתה כמופרכת. רפורמות חברתיות, כך חשבו, ירפאו את כל תחלואי החברה ויעבירו את כל גילויי הרוע מן הארץ. אך סוף סוף אנו גילינו את שהנביאים והקדושים ידעו בכל הדורות: לא הלחם לבדו ולא הכוח לבדו יכולים להביא גאולה לאנושות. יש באדם תשוקה ודחף למעשים אכזריים שרק מורא שמים יכול להפיס. יש באדם אנוכיות מחניקה שרק הקדושה יכולה להשיב בה רוח ולאוררה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 137

The idea of man's self sufficiency, man's exaggerated consciousness of himself was based on a generalization; from the fact that technology could solve some problems it was deduced that technology could solve all problems. This proved to be a fallacy. Social reforms, it was thought, would cure all ills and eliminate all evils from our world. Yet we have finally discovered what prophets and saints have always known: bread and power alone will not save humanity. There is a passion and drive for cruel deeds which only the awe and fear of God can soothe; there is a suffocating selfishness in man which only holiness can ventilate.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p.169