המקרא הוא קדושה במילים. לאדם בן זמננו אין דבר מוכר ושחוק  מן המילה. יותר מכל דבר אחר המילה זולה, נפסדת ומושחתת. מילים סובלות חילול תמידי. כולנו חיים בהן, חשים בהן, חושבים בהן, אך היות שאין אנו מכירים בכבודן העצמאי ואין אנו מכבדים את כוחן ומשקלן, הרי הן נעשות מופקרות, חמקמקות - פה מלחך עפר.*  כאשר אנו עומדים נוכח המקרא, שמילותיו כמשכנים חצובים  בסלע, אין אנו מצליחים למצוא את הדלת.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 193 * השל מפנה כאן בהערת שוליים לספרו  מסע האדם אחר אלוהים (אנג') עמ' 25

The Bible is holiness in words. To the man of our age nothing is as familiar and trite as words. Of all things they are the cheapest, most abused and least esteemed. They are the objects of perpetual defilement. We all live in them, feel in them, think in them, but, failing to uphold their independent dignity, to respect their power and weight, they turn waif, elusive - a mouthful of dust*. When placed before the Bible, the words of which are like dwellings made of rock, we do not know how to find the door.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 244 * H refers here in a footnote to his book Man's Quest for God. p 25