ששה ימים בשבוע שרויה הרוח בבדידות, זנוחה היא, עזובה ונטושה בקרן זוית. לאדם העמל, העצבני,האדם "העמוס" בלשון ימינו - אין לו ראש ליופי שמיימי. אבל הרוח ממתינה לאדם שיצטרף אליה.
אז בא היום הששי. העצבים והחרדה נעלמים מפני ההתרגשות שלקראת ארוע כביר. השבת עודנה רחוקה אך המחשבה אודות הגעתה הקרובה מרגשת את הלב בצפייה דרוכה להיות נכון וראוי לקבלת שבת

א י השל, התרגום הוא של גודמן שנעזר בתרגום אבן חן

Six days a week the spirit is alone, disregarded, forsaken, forgotten. Working under strain, beset with worries , enmeshed in anxieties, man has no mind for ethereal beauty. But the spirit is waiting for man to join it.

Then comes the sixth day. Anxiety and tension give place to the excitement that precedes a great event. The Sabbath is still away but the thought of its imminent arrival stirs in the heart a passionate eagerness to be ready and worthy to receive it.

A J Heschel, The Sabbath