הייתי אומר, לגבי אנשים באופן כללי, בנאדם חשוב כמת כשהוא מפסיק להיות מסוגל להיות מופתע, מה שמשאיר אותי בחיים - באופן רוחני, רגשי ואינטלקטואלי - זו היכולת שלי להיות מופתע אומר אני- אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו,
אני מופתע בוקר בוקר כשאני רואה את השמש זורחת
כשאני רואה מעשה אלימות אינני משלים איתה - אינני משלים עם האלימות שמתרחשת בכל מקום, עודני מופתע מכך. משום כך אני מתנגד לה; וזו הסיבה שאני מסוגל להאבק בה.

עלינו ללמוד להיות מופתעים ולא להסתגל
אני הבנאדם הכי חריג - בלתי מסתגל - בחברה.

א י השל כפי שצוטט מתוך שיחה שמובאת ב

http://speakingoffaith.publicradio.org/programs/heschel/kristasjournal20080605.shtml





"I would say about individuals: an individual dies when he ceases to be surprised. What keeps me alive — spiritually, emotionally, intellectually — is my ability to be surprised. I say, I take nothing for granted. I am surprised every morning that I see the sun shine again. When I see an act of evil, I am not accommodated — I don't accommodate myself to the violence that goes on everywhere. I'm still surprised. That's why I'm against it; why I can fight against it. We must learn how to be surprised, not to adjust ourselves. I am the most maladjusted person in society."

A J Heschel in a talk quoted at

http://speakingoffaith.publicradio.org/programs/heschel/kristasjournal20080605.shtml