בספרות היהודית קטעים רבים מצווים על התרחקות מהעצמי ובה במידה רבים הקטעים הקובלים על הקושי להגיע למצב זה.

....

אנו נדרשים לדעת לפני מי אנו עומדים, שכן ידיעה זו אין פירושה אחיזה בדעה מסוימת בלבד. זוהי ידיעה שבה מעורב האדם כולו, שכלו ולבו, גופו ונפשו. לדעת לפני מי אתה עומד פירושו לשכוח את כל היתר, בכלל זה את העצמי. במקרה הטוב יכולים אנו להשיג ידיעה זו לרגע בלבד, ומפעם לפעם.

...

...וקדושת הקהילה היא המעניקה משמעות למעשי הפולחן הבודדים שלנו. אלה הם שלושת העמודים שעליהם נישאת תפילתנו השמיימה: נאמנותנו, קדושת ישראל ורחמי הקדוש ברוך הוא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 308, 321, ושם. אין התאמה מלאה בין הקטע שבאנגלית להלן לבין הקטע לעיל בעברית, מטעמי מוסיקה.

There are many passages in Jewish literature enjoining self-detachment and just as many bewailing the difficulty of attaining it.

......

It is the continuity of trying to pray, the unbroken loyalty to our duty to pray, that lends strength to our fragile worship; and it is the holiness of the community that bestows meaning upon our individual acts of worship. These are the three pillars on which our prayer rises to God: our own loyalty, the holiness of Israel, the mercy of God.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 391, 407- 408