האכפתיות לכבודו של האדם השחור מוכרחת להיות עיקרון מפורש בין עיקרי האמונה שלנו. כל הפוגע באדם שחור, בין שהוא בעל בית ובין שפועל, תהא זו מלצרית או נערת מכירות, אשם בפגיעה במלכות אלוהים. לאף איש דת או חבר בקהילה דתית אין זכות לתהות  על העיקרון שיראת הקודש כלפי אלוהים מתגלה ביראת קודש כלפי אדם, שהחרדה שעלינו לחוש שמא העלבנו בן-אנוש מוכרחת להיות לא מותנית כמו החרדה מאלוהים. מעשה אלימות הוא מעשה של חילול קודש. יהירות כלפי אדם אחר כמוה כנאצה כלפי אלוהים.

א.י השל, "דת וגזע" , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, עמ' 44

The concern for the dignity of the Negro must be an explicit tenet of our creeds. He who offends a Negro, whether as a landowner or employer, whether as a waiter or salesgirl, is guilty of offending the majesty of God. No minister or layman has a right to question the principle that reverence for God is shown in reverence for man, that the fear we must feel lest we hurt or humiliate a human being must be as unconditional as fear of God. An act of violence is an act of desecration. To be arrogant  toward man is to be blasphemous toward God.

A.J. Heschel, Religion and Race, in The Insecurity of Freedom, FS&G, pp. 98-99