פעם הגיע הרב שלמה מראדוסק לעיירה בה, נאמר לו, חיה זקנה שהכירה את רבי אלימלך המפורסם. מפאת גילה המופלג, לא היתה מסוגלת האשה לצאת מביתה. הרב שלמה בא לביתה, וביקש ממנה לספר לו את כל הידוע לה על המורה הגדול.

"אינני יודעת מה התרחש בחדרו," אמרה. "הייתי רק אחת הנערות שעבדו במטבח. אך דבר אחד אוכל לספר לך. במהלך השבוע שרר ריב ומתח בין עובדות המטבח, אך באופן קבוע, עם בוא השבת, נרגעו הרוחות, ואווירה של קדושה, כמו זו החלה ביום הכיפורים, השתלטה על הכול. היינו מבקשות סליחה ומחילה אשה מרעותה, ותחושה של אהבה ושלווה מילאה את ליבנו."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 57- 58. (הערת השוליים בסוף הפסקה  הושמטה)

Rabbi Solomon of Radomsk once arrived in a certain town, where, he was told, lived an old woman who had known the famous Rabbi Elimelech. She was too old to go out, so he went to see her and asked her to tell him what she knew about the great Master.

" I do not know what went on in his room, because I worked as one of the maids in the kitchen of his house. Only one thing I can tell you. During the week the maids would often quarrel with one another, as is common. But, week after week, on Friday when the Sabbath was about to arrive, the spirit in the kitchen was like the spirit on the eve of the Day of Atonement. Everybody would be overcome with an urge to ask forgiveness of each other. We were all siezed by a feeling of affection and inner peace."

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p 31 (footnote omitted)