ובכלות כל מלאכה נדלקים הנרות. כשם שהבריאה החלה עם המילים  "ויהי אור !" כן גם חגיגת הבריאה מתחילה בהדלקת האור. האשה היא זו המכניסה בחגיגיות את השמחה, ומביאה את הסמל הנפלא ביותר, האור, למשול באווירת הבית.

העולם הופך למקום שבו שורה השלווה והמנוחה. אז מגיעה שעה כמורה-דרך, ומעלה את תודעותינו ממחשבות השיגרה. אנשים מתכנסים לקבל את פני הפלא של היום השביעי, בשעה שהשבת משרה את נוכחותה בשדות, בבתים , בלבבות. זו שעת התחייה של הרוח הרדומה שבנפשנו.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 98

When all work is brought to a standstill, the candles are lit. Just as creation began with the word, " Let there be light !" so does the celebration of creation begin with the kindling of lights. It is the woman who ushers in the joy and sets up the most exquisite symbol, light, to dominate the atmosphere of the home.

And the world becomes a place of rest. An hour arrives like a guide, and raises our minds above accustomed thoughts. People assemble to welcome the wonder of the seventh day, while the Sabbath sends out its presence over the fields, into our homes, into our hearts. It is a moment of resurrection of the dormant spirit in our souls.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p. 66